|
אחרי שנים של עצלות נפש וחוסר מוחלט בכוח להזיז את
התחת וללכת להקליט, חזר אהוד יקירנו למוטב(יש
שאומרים לכושר) והחליט(אחרי התקפת מוזה מטורפת)
להגיד: "דיי לבטלנות! מעכשיו, כשאוכל(בלי נדר),
אתפנה ואקדיש זמני לעבודת הקודש!(משמע 'הפיכת קטעי
המידי מעלי-העובש-כבר לקטעים מוקלטים ומעובדים
יותר!')"
תוהים אתם ודאי אם החלטה מוצלחת היא זו, או שמא
בנוסף נפגעו כבר עינינו ושוצף מוחינו מכתביי הבלים
עד כה, יזוקו גם אוזניינו. ובכן, לא בידיי לתיתכם
תשובה חותכת. אך יודע אנוכי שעושני מאמצים כבירים
לאין-ערוך בכדיי לגרות לכם את עור התוף בעינוג
ובנעימים.
מאחלים לכם שהות נעימה!
בתודה רבה,
'צוות דף במה-חדשה של אהוד'.
פרולוג כהערת אחרית של דברים:
ניתן לשים לב לזמן פרסום היצירות. הדף, אשר ניטש אי
שם בקיץ 04, החל להראות סימני ניצנים בשלהי שנת 07,
עד הקאמבק הסופי שעבר אור לשנת 2008, דרך תקופת
"החשיכה הצבאית" ובשחרור משירותי הביטחון בשלהי
2011.
אני הקמתי לי תל
בתוך אוקיינוס של מידע,
אי הררי קטן ובודד -
אי הידיעה.
|
הוא טובע ביגון ואלכוהול
כי איזה תיק נפל עליו
|
אני טנטלוס את המים,
הו, מיס מוזה יקרה
|
מזפזפים בין פרסומות לפרסומות לפרסומות
|
זו בריחה אל הצריכה
בתואנה שזו פריחה
אלפיים שנות תקווה - אפס שנות הגיון
|
בחילה ממחילה
שהפכה מערך לסתם עוד מילה
צרה! מצורע עקוץ צרעה
לא קצרה, אך צרה היא הדרך חזרה
|
לא משנה לי
אם תתחמק ממזונות
לא משנה לי
אם תתחמק עם שלל זונות
|
יושבת וחושבת מעלה געגועים
רק חבל שכל הזכרונות שלנו נגועים
|
חולצה כחולה לעם סגולה
מגואלת אדום בשם ולשם הגאולה
|
הלבד הפך לזר לי
כנראה שאת לא
|
הלבד הפך לזר לי
כנראה שאת לא
|
אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
|
|
על החיים שלי יש
לי רק זוג מילים
לומר:
חרא בלבן
אבל שלא תבינו
אותי לא נכון,
כל כך הרבה חרא
בלבן, שהוא כבר
נראה כמו
מילקי.
צרצר.
|
| בזרקור |
עדן מימן
nobody becomes an
artist unless they
have to.
|
|
