|
לאחר התחבטויות והיסוסים,המחברת מפרסמת מפרי עיתה
לראשונה, באתר זה ובכלל. המחברת רואה הזדמנות
חגיגית זו בבחינת "שלח לחמך" ומקווה כי האור החוזר
מדבריה דרך עיני האחר, יאיר ויעורר את יצירתה
בעתיד.
הרי כולנו שברי כלים ובכולנו האור הגנוז אז למה שלא
נאפשר הצצה מדודה אל סדקינו?
כמו רקמה של חילזון
על מדרכה בדוקה,
כמו רגליים נלחמות
|
על עור של לוויתן
מתחת לכתמים של לעתיד לבוא
תהיה ההתרחשות
|
דפיקות הלב צורפות מילים
כן כך העט אדום...
|
|
|
סנוב, למולדת
כבר הצבעת?
אחד, לא-פשיסט
אבל גם
לא-יפה-נפש |
|
