|
he has left to conquer the world leaving his "trusty
assistance" behind to conquer her feelings
|
"מה קרה?" שאלתי. ויואב לא ענה. הוא היה שקוע מידי בעבודת
השיפשוף. בסוף הוא זנח את המטלית הלחה ויצא לסיגרייה. ואז בכמו
נזכר שאי אפשר לעשן פה אמר "שיט!" התיישבתי לידו למרגלות
המכולה המאובקת. ולראשונה ראיתי את החוץ
|
פרק ב'.
השמיים שהיא ציירה היו כחולים בהירים, עם מגע של טורקיז. הפעם
היא הקפידה להשאיר הרבה מקום לעננים. את האדמה היא עשתה לחה
ונוחה. היא ציירה את האביר שלה. גבוה, רחב כתפיים. צנום. פגיע.
מחייך אבל משהו במבט שלו הראה אחרת.
|
וזה פשוט וחסר טעם.
והוא אטום ולא מחובר.
ואנחנו כבר מזמן לא מתקשרים.
הכל בדיוק אותו הדבר.
|
במבט השני הרגשתי את הפורמלין
מרעיד לי את הוואזו.
תחושת הבחילה הבלתי נמנעת
גרמה לי לפלוט את כל מה שבלעתי.
|
תתפוס ותשרוט ותכאיב.
תרגום לרגלי הקטועה להגיב.
תגרום לליבי החלש לפרפר.
אל תתן לזה להגמר.
|
למרות שהוא כבר ראה וחווה
נשארתי רועדת על האדמה
גונבת עוד קצת מהשמיכה.
הוא כבר לקח את הבושה - שיתמודד עם הזריחה.
|
רק בשביל ש... רק בגלל ש...
רק תעזור לי בבקשה.
|
They kept you happy, better then I. that made you sober, and
crystal and high.
|
דפים שלמים מתמלאים במילים שלא אומרות לי כלום רק בשביל שנייה
של צלילות. הבנה.
|
הצער על "מה שלא היה" גדול יותר מכאב על מה שהיה.
כי "מה שלא היה" היה יכול להיות מדהים. הוא יכל לפזר
|
|
|
לאכול ריבה
בכפית זה
משמין...
ומה אם אני אוכל
אותה עם הידיים? |
|
