|
"Be yourself, the oll other is taken"
Oscar Wiled
כשמסך הלילה יורד ומחליף את מסך היום, הוא מביא איתו חיבוק
עוטף של דוב.
אחרון חיילי היום הלבנים נכנסים בעייפות לחוריהם על מיטותיהם
לשכב וחיילי הלילה, לבושי חליפות עור שחורות ובוהקות, יוצאים
בתרועת ניצוץ כוכב.
|
לובן של קיץ על גבי דפי מחברת כה מסנוור מאור השמש,
שגם הסטת המבט מן השורות הנעלמות,
לא מכבה את הצבעים המתערפלים בארובות עיני העוורון הזמני.
|
הם שם, מחכים לנו,
בוחנים אותנו מקרוב.
שומעים כל מילה,
רואים כל תנועה.
|
נרדמת, מקיצה, מתהפכת.
מדמיינת, נוגעת, זזה.
מחשבות, שגיונות, חלומות לא גמורים.
חלונות פתוחים, נושמים, שקופים.
|
|
|
משיח הוא שיח.
רצה לאמר אנחנו
ממתינים למילה.
אנחנו ממתינים
לדבר שהוא הדיבר
שהוא הציווי
שאנחנו יוצרים
בשפתנו.
אלוקים הוא
יצירנו וקיים
בעולם השיחה.
רוצים לדבר על
זה? |
|
