[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אפי ג'ה
החול בגנגה נוצץ יותר.

 Efi Ja

אל היוצרים המוערכים על ידי אפרת ג`רופיאל היוצרים המעריכים את אפרת ג`רופי
"בואו, בואו, חיים יקרים, זמן מבוזבז, בואו, אבא,
אמא, ילדים, גננות, אופניים, עצים, שודדים וחנוונים,
בואו, ספרים, מכוניות משא, נמלי-ים, מלחמות, בחורות
שמנות ורזות, מנהלים, ניירות, מחלות ועייפות, בואו
כולכם, התאספו סביבי ואנאם לכם נאום: אורחים נכבדים,
קטון קטונתי".

(חנוך לוין, "חפץ").

המערכת המליצה: ילדה שלי, תאי מדידה, NYC, טיפולוגיה
טרום פסח, מעגלים, לילה, שחר, יומהולדת, כימיקלים
מינרלים, סחינה, חורף.
אני ממליצה: מהגרים, אישייך, פארגעס נישט, 31.

וגם: מומלץ למיין לפי זמן ההופעה בבמה (כן, הכפתור
הקטן למטה).


והשיר הבא נכתב בידי מי שאינו מכיר אותי, אבל היטיב
לתאר. שלום אלף, תודה גדולה.
http://stage.co.il/Stories/255639

נעים מאוד, פעם קראו לי פה אפי ג'ה. עכשיו אני אני:
אפרת ג'רופי, כמעט ארבעים. הזמן עובר מהר כשנהנים.
וגם כשלא.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פנטזיה
אוף איזה אושר. הנה הקיץ מתחיל ואני הכי אוהבת את הימים האלו,
כבר מספיק חם ועדיין לא חופש גדול, מה שאומר שאין תיכוניסטים
מחוצ'קנים על החוף, לא בהמונים לפחות. אני פורשת את הסדין
הפרחוני שגזלתי מהארון של אמא, ומתמקמת בחתיכת החוף הנידחת
שלי. מתפשטת, סיגריה, ספ

יש לכם חדר קטן וחמים, בנוי לבנים אדומות, השירותים והמקלחת
באינדיאן-סטייל, הבאקט של המים החמים מגיע מתי שרק תבקשו.
עשרים וארבע שעות לא יצאתם מהחדר. אוכל, סקס, קצת עשן - הבחור
שגר בחדר הזה לפנייך השאיר לך חתיכת טולה.

היא חוזרת לסלון, מקדישה דקות ארוכות לעמידה מלאת שביעות רצון
מול הכוננית הירוקה בה מסודרות מאות קופסאות פלסטיק. פס הקול
של החיים שלה. והלילה הזה היא שולפת את האלבום שהוכתר פעם
כאלבום העשור, ועבורה הוא אלבום של שנה אחת מיוחדת.

עד שהאיר הבוקר שכבו כך על השטיח. היא מגישה לו קליפות הדרים
מצופות שוקולד מריר, הוא מוצץ אותן בשתיקה. היא משקה אותו מים,
מחזיקה את סנטרו כדרך שמחזיקים תינוק. חם. מדי פעם אזר בעצמו
כוח ללטף את כתפה, מדי פעם נרדם לרגעים בודדים בלבד. מדי פעם
נפקחו עיניו בבעתה

"לילה, דיברתי עם הסוכן. עליית מחירים של הסבון אסלות מאושרת.
אחוז נקודה שתיים. על הנייר טואלט מגיע לך זיכוי של שלושה
שקלים לאלף יחידות".
"גד עושה עבודה טובה, מייקל". היא קוראת לי גד. אני צריך להלחם
בכולם שיקראו לי גד, אני שונא את ה'גדי' הזה. למה לילה?

ואני אזכר בדיסק החדש של עמיר לב, אז הוא היה חדש, בינתיים
עמיר הוציא עוד שלושה, ואני קיבלתי את כולם בדואר. ואני אזכור
איך הקשבנו ל"ותינוק", והוא אמר זה שיר על רוסים, ואני אמרתי
זה שיר על מהגרים.

נזכרת בבדיחה על הבלונדינית והווקמן, אבל זה בדיוק מה שאת
עושה. מסבירה לעצמך את הצעדים הקטנים והמוגבלים שלך, שאם לא
תעשי כן תביני את עוצמתה של הטעות. והערב את מעזה.

אני צריך שתסתכל אתי משהו רגע במקלט של הבניין, אבא שלך נשען
על משקוף דלת המטבח.
אתה מחייך אליי חיוך נבזי, ויוצא אתו מהבית.
הגב הרחב של אמא שלך לא אומר לי כלום. כמה סוכר, חמודה? היא
שואלת, עדיין בגבה אליי.
בלי, אני עונה.

געגועים עמוקים לריח של יסמין, ולילדה קטנה בחצאית לבנה וקצרה
מדי שוטפים אותה, מעבירים צמרמורת קלה. היא אוספת את רגליה
לחזה, מרכינה את הראש, משעינה את המצח על הברכיים לשעה קלה.
נושמת עמוק, ומרימה את ראשה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
עוד מעט היא תקרא לך אבא.
מפתיעים החיים, מאלצים תגובה,
אורבים לנו בפינות
כמו אנס

מה שכבר לא אהיה
אסוף בסיכת שיער,
גבוה מעל הקודקוד,

שירי איתי בלוז, בילי
לכובעי קטיפה אדומים של זונות
לשמלות ערב מצועצעות.

עוד וכינורות
וטיפות אחרונות של עראק
תראה -
אני שותה את הסוף של הקיץ.

הכתובת הייתה על הקיר.
סקס עם משוררת שקול למשחק בגפרורים.
נכונו לך לילות קשים יותר.

געגוע
היום איני פוחדת כלל.
הימים ימי שקט,
יש יאמרו התחדשות,
יש יאמרו שאני טובה יותר.

ואין ספק, יש בזה יופי
כשאני מתקפלת לישיבה
ועצם לחי שמאל פוגשת בברך ימין.

מקום
שני פסים צהובים
אני באמצע
נו צלם כבר, מהר, פוחדת.

יחסים
ראשון שלישי חמישי
מוותרת על הזוגיים

לא פשוט לנשק לשלושים
מלמטה
כשהפה בתנועה,
משובץ קוביות מתכת.

כעס
סיפורי בודדים רוחשת רוח
אי תנועה, דרום תל אביב.
כמה רעות חולות מתעטשות.

שואל אם היא שוב בוכה,
מאשימה את הבצל.
היא אוחזת סכין

מצב
קומקום לא חשמלי
יתן אות בקרוב:
זמן קפה.

"את בכלל לא מבינה בבאסים"
צודק אלי - גבר כסוף שיער.
ותיכף אבין.

אהבה
די במחווה, במגע, ברכות
בה אקלף מעורך השזוף
שאריות פנטזיה ילדותית על אושר.

אוֹרְיֶנְטָלִיזְם הוּא חֲמַקְמַק, כְּמוֹ טִפּוֹת שֶׁל
סַמְנֶה
אֲבָל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הָרֵיחַ יֶדַע לְזַהוֹת גַּם
מִמֶּרְחָק דּוֹר.

ויעזוב איש
את ביתו
ודבק בעצמו
והיה לאחד.

ייסורים
"קחי יא בינתי, ישר מהשיח".
אני מבטיחה שאסדר פה מחר,
ואת אומרת "סמענק מרינק".

געגוע
ג'ק דניאלס, אדממה, קאמל מדיום,
ערימת ספרים בצד המיטה,
וסרט של אלמודובר בלי תרגום לעברית.

אינטרוספקטיבי
שלושה עשר מאהבי עבר
שניים עשר זוגות נעליים
אחד עשר ימי געגוע
עשר אצבעות רועדות

לילה שלם,
והשתדלתי להרטב,
ועוד.

שעות צהריים קטנות
מדברת אלייך
בשפת הכוס
חצי ריקה

אֲבָל מִלְמַטָּה אֲנִי רוֹאָה אֶת היַשְׁבָנִים
הַחֲש-וּפִים,
אֶת פִּי הַטַבַּעַת הַקָּפוּץ מֵרֹב פָּחַד,
שֶׁלֹּא תַּתְחִיל פֹּה תְּנוּעָה מִזְרָחִית מְגֻנָּה

כך נזכה
לשתי השתנויות
מבעד לרשת המגנה
מפני חרקים

נדמה כמו יש עוד רשימה ארוכה
של טעויות
לקעקע

ידעתי שכך יקרה.
תחילה עקצוץ בכפות הרגליים,
אחר בערו לחייך בסומק מחמיא

והזעם מעז בנתיב הפשוט
דרך קצות האצבעות לנגיעה
והשקט מופרע בקולות הרחוב,
אליו תקיא אותי עם תום זמני השאול.

סלח כי ראיתי בך
כסף צדעיים וערב ימים,
וסלח כי טעיתי בך,

אהבה
פיקניק בשדה סמנטי, סל אחד שלו, אחד שלה.
קבעו מראש להביא כמה מילים, לחלוק.

אהבה
ציפורניים נמתחות
בגעגוע נשבעו
להגיע עמוק
מאז הפעם האחרונה

הלב שלך, ג'וני,
עתיד להתבקבק
אחרי מהילה מפרכת, אולי מבורכת
בארבעים טעמים נוספים,

געגוע
אהובה עוזרי
היא מנגנת בכלי שקוראים לו בולבולטראנג, ידעת?

אני מניחה שזהו, ראית את הכל.
הייתי רוצה לחשוב שאתה גם מבין.
זה כמו ללכת עירומה באלנבי, אור ליום שישי בצהריים.

יחסים
בבית מדידה חוזרת.
הבלבול בין מידה נקובה למציאות.
מסמנת מכפלת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
אולי את עכשיו מביטה בי, ממקומך בגן העדן של הילדים שלא נולדו,
ואת יודעת טוב ממני מתי ניפגש. מחייכת אל האמא העתידית שלך,
שנשבעת כבר היום להגן עלייך מפני כל הרוע שטומנים בחובם החיים
הארציים הלא צפויים.




אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
"סליחה מה
השעה?"

(ציטוטים נבחרים
מהספר "איך
להתחיל עם
בחורות ולהישאר
בחיים" מאת יעקב
פופק)


תרומה לבמה





יוצר מס' 25989. בבמה מאז 20/9/03 19:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאפרת ג`רופי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה