|
ice
אפרת היא עוד בן אדם שמנסה להבין את העולם פורקת כאב
עם לחי עצובה על דף נייר ועיפרון בידה.
הלב שלה דופק
כפלדה חזקה
מותכת בדם
|
שעון מתקתק בדמי
כפצצה מפיצה רעל
הוא טוען את הזמן
מעביר על פניו יממה אחר יממה
|
רחשים שבלב לא מותרים בי סימן
צלקות לא נרפות עם הזמן
|
אומרים שאהבה היא התאבדות,
רואה את הפנים שלו והכול משתנה לי פתאום,
רואה את החיוך שלו..
|
|
|
אינני בוכה אף
פעם, אינני
תינוק בכיין,
אבל למה אמא
ל-הא- מה,
את אף פעם לא
נותנת לי לראות
טלויזיה עד
מאוחר?! הא?!
אני כבר בן 21.
סופרמן המזדקן |
|
