|
ובנגיעה הזו, משהו רע נשבר
וברגע ההוא בדיוק, משהו טוב נגמר
|
והכאב כבר קשה מנשוא, החוטים שמושכים אחורה מכאיבים.
הפחד לא נגמר והסיוטים רק מתחילים
|
השמש זורחת והשמיים לא נופלים יותר.
וביקשת את זה ככה,וצדקת עדיף היה כבר לוותר
|
|
|
על הכיסא ישבתי
וזיכרון לעצמי
כתבתי,
ישבתי ישבתי
וכתבתי בזמן
שלאאימייל
האישור
חיכיתי..
חיכיתי חיכיתי
ומי לא בא?
מיכאל!
אחד מעוצבן
שרוצה שיאשרו לו
כבר את השטויות
שהוא כותב |
|
