[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אפרת פרקש
רגע של שיער


אל היוצרים המוערכים על ידי אפרת פרקשאל היוצרים המעריכים את אפרת פרקש
ילידת 86', ילדה שההגיון נטש מזמן.

בזמן האחרון, הוכרזה גם שפיותה של כנעדרת רשמית, כל
המוצא יתוגמל בפרס נדיב של 10 אגורות שלמות. מטבע
חדש ונוצץ, יש לציין.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אנשים בחוץ התנגשו בעמודים, או שהלכו עם נרות ופנסים. לא פעם
נשמעה צווחה מהחשכה, כי מישהו לא שם לב ושרף מעט את היד שלו...
עם השעווה של הנר. בטריות אנרג'ייזר הרוויחו הון, אני חושבת.
והיא, בשלה, לא יוצאת, לא באה, לא זורקת לעברנו אפילו נצנוץ.
היה קצת מרגיז


לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
הם הולמים בתוך ראשי
"אנא! אל תשכחו אותנו!"
הם בוכים דמעות דם
"אנא! אל תגזרו דיננו!"

I touch the dorment body
Of my lover
Laying next to me
So silent and oblivious

שיר שכתבתי על המוזה שלי, שמחליטה לברוח למקומות רחוקים
לפעמים..

She lies on her bed
Her hair spread on the pillow
Her eyes staring at the door
That stays loudly closed

Truths so long dormant
Realities no more complete
But shattered

ארספואטיקה
זה מה ששירה מסמלת בשבילי... כל בית מסמל משהו אחר, תנחשו
בעצמכם מה..

הרהור
I sit on the sand
The waves kiss my feet
I think of my past
And of the future I'll meet

בדידות
I wave goodbye
And even though it rains
I hope for a different ending

הרהור
איך זה שאומרים
שהכל יעבור עם הזמן
אך הזמן לא מוחה הפצעים?

ביום השנה לזכרך
אצבע את גופי בשחור
בעוד נשמתי תזעק בכחול
אשלח זרועותיי לשמיים

שכול
עומדים בטקס
מרכינים את הראש
מקשיבים בשקט
ומנסים לעצור את הדמעות

אתה תמיד בא עם הירח
כמו רוח עתיקת יומין
שלא מוכנה לשנות הרגלים
ככה אתה מגיע אליי

ביום שעזבת
השמש קמלה במערב
כמו שהשלג
נמס כשמגיע הקיץ

פואמה
...בערב אלך
כי אבדת לי
לא ראיתי את עיניך עוד

נושכת שפתיים
עוצרת צרחות
שורטת עצמי
עד זוב דם

ואזעק בדמי
למשמע קולך
הקורא בשמי

ואני לבד
תלויה בין שמיים וארץ
ממטירה ענני דמעות
ומדי פעם ערפל מחויך
של תקוות ישנות

ולפעמים
אני נבלעת בצל שלך
כמו ילדה קטנה ומפוחדת

יושבת לבד על החוף
הים מכה בחולות הזהובים
ועוצמת מחשכים בי בוערת

זה תמיד בא עם ירח מלא
מן תחושת התרגשות
שגורמת לי לרצות לקפוץ מהחלון

הלילה חדלו הרוחות מלילל
ופרצו במחול שדים מטורף
ואנחנו, אתה ואני
שבים לאורו של ירח בוער

ייסורים
כשאתה נעלם
אני לא יודעת מי בוכה בי
אישה בודדה או ילדה מאוהבת
מלאך רצוץ כנפיים, מסוכך עליי

היום נדם קולי
טבע בתהום הנשיה
ללא פרפורי מוות אחרונים

ארוטי
תמרן את גופי להנאתך
כמו מריונטת תענוגות
כוון אותי מעלה מטה
מהר יותר, חזק יותר

ארוטי
היא עוטפת אותך בסדין
ואחר כך עוצמת עינייך
מלטפת כדת וכדין
נושמת סודות בין רגלייך

כמיהה
אעצור נשימותיי
פן אפלוט יפחה
עת אמתין לחיוכך

דעי רוח
שאף על פי שאת אינך
בוכים אליך הכוכבים כולם
ודמעותיהם קרות וכאובות

יחסים
ילדה שלי, שקטי
הסתירי כאבך
החביאי את טיפות הדם
הנסחטות מלבך

אשאף לתוכי את ניחוחך
אחייך חיוך ישן ועצל
ואעביר אצבע להוטה על עורך
הס אהובי, אל תעור

בינות פרחים תשתרע
תווי פניך משתובבים בשמש
ואני אשב לצדך

הפה שלה כל כך עגול
עוד ביס אחד, תגמור הכל
לקק קצת בצד, אתה יכול
ואחר כך חייך כמו גדול


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הסתכלתי לה ישר לתוך העיניים, לתוך הנשמה הרקובה והמתפרקת, אבל
היא לא הצליחה להסתכל חזרה. לא באמת. היא הסתכלה, כן, אבל במבט
חלול כזה, כאילו היא לא באמת מה קורה, מי עומד מולה.


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה

מנגה
אל היצירה

מנגה
אל היצירה
אינויאשה וטטסוסייגה.... או טסייגה... או וואטאבר...

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום
אל היצירה
דרקון דרקון דרקון
אה.. וגם דרקון

סקיצה
אל היצירה

רישום
אל היצירה
ציירתי תמונה שלי שהחבר לקח בטיול לצפון... בסריקה האיכות קצת
נהרסה, וההצללות קצת... נעלמו.




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
הסלוגן האחרון
של החבר של שלי
היה ממש מצחיק,
אני מציע לשלב
אותו.


בוליביה מציעה
סלוגנים מתחכמים
לבמה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 29003. בבמה מאז 4/12/03 1:19

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאפרת פרקש
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה