|
אפרת אנה, שם בדוי, נולדה באפריל 1984 בת"א ומתגוררת
בה באושר רב (יחסית) עד היום.
ולכול הסקרנים, התוהים, השואלים והלא מבינים - לא
תמיד יש המשך. לפעמים זה פשוט נחתך. כי ככה.
אפרת.
היא קצת ככה, האפרת הזאת. בהפסקות נגיד, אז היא יושבת לה
בקיוסק, עם העיניים הענקיות שלה והשיער הארוך, מוציאה מחברת
כזאת וכותבת. אלוהים יודע על מה.
|
במין בגרות מאולצת שכזו אני מקימה את עצמי מהמיטה שהיא אפילו
לא שלי, מדליקה את האור, מעיפה מבט חטוף במראה וקולטת שאני
נראית כאילו מישהו גירד אותי מאיזו מחבת ואני רק שאריות של
חביתה או משהו כזה. מאוסה שכמוני, מאז שאמא מתה אפילו כמו בן
אדם אני לא נראית, והולכ
|
ויש דנה, ויעל, וסמדר, ומיכל, ושני, וענת... ואז הוא עוצר לרגע
את הקריאה המונוטונית שלו, אולי אפילו מתבלבל, ושואל בטון הזה
ששייך רק לו: "מי זה תומר?". ואני אומרת:"אני". והוא מסתכל
עליי במבט חשדני,
|
|
|
אי ידיעה זה מצב
זמני.
טיפשות זה לנצח |
|
