|
בילבו
אתמול היא שתקה ולא אמרה מילה
הוא ביקש ממנה מילה אך היא דממה
|
היום פגעתי בחתולה
ולא השתנה העולם
היא נשכה אותי ותקעה בי מבט אומלל
והעולם לא השתנה כלל וכלל
המבט כאילו אמר "די עזוב אותי כבר"
|
המורה עליזה צועקת והמנהלת צועקת
ואני מתאפק לבלוע את לשוני להפוך אילם
לשתוק ורק לשתוק בים הצעקות הזה
|
לא ראיתי את כל העולם
לא הרחתי את כל העולם
לא טעמתי את כל העולם
לא שמעתי את כל העולם
אבל הרגשתי את כולו
|
איך אזכור אותם?
האם מספיק להרגיש צביטה בלב כשמרגישים בחסרונם?
|
|
|
החיים האמיתיים
הם כמו התקווה
בערוץ הראשון -
מתחילים רק אחרי
חצות.
תומאס,
חיית לילה. |
|
