[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 263324663 263324663
אל היוצרים המוערכים על ידי אפי פוטנציאלאל היוצרים המעריכים את אפי פוטנציאל
לוקח עיפרון וכותב מילים... לא יודע מאיפה הן באות
ומה המשמעות שלהם, אבל היד לא מפסיקה לרוץ על הדף
ומרוקנת את כל המחשבות והרגשות מהגוף. אתה נותן לזה
לזרום, מבין איזו הקלה זה להוציא את הכל מהראש שעומד
להתפוצץ. ממלא את הדף בכל השנאה והאהבה והקנאה
והעצבות שלך. רוצה להשאר שם לתמיד, לא מרגיש, לא
מבין רק כותב, ולא מפסיק. אבל זה פתאום נגמר, ושוב
אתה מבין שאתה בתוך המציאות המחורבנת שלך, שעד לפני
רגע הצלחת לברוח ממנה כל כך יפה. קורא את מה שכתוב,
שמח, עצוב, דכאוני, חולני... לא משנה איך תקרא לזה,
זה  תמיד יהיה אתה.

לאלה מביניכם שתוהים על משמעות השם...
http://stage.co.il/Stories/244637

המלצת מערכת:
"שקרים"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
וכשתפסיקי לצרוח, כי כבר פשוט נגמר לך הכוח, אני אחבוש לך את
הפצעים, אתקן ואבנה אותך מחדש, ארכיב אותך כמו פאזל בתוך המוח
שלי, שתחזרי למה שהיית פעם, אותה נימפה מכוערת שכל-כך רציתי
להיות, שכל-כך שנאתי. את תישארי אותו דבר, את לא תדעי מה היה
כי עלייך זה לא השפי

הוא חולם אותה, חולם אותה בכל מאודו, לוקח את גופה ולא שם לב
שהוא ממולא נוצות. עכשיו הוא כבר ער, אבל הוא לא פוקח את
העיניים, רק עוד כמה דקות, רק עוד כמה דקות של אשליה, של טעם
היין על שפתיה, טעם מר של בוקר פולש וכובש, מוציא אותו מאשליה
שאבדה מזמן.

סופני
כשהיא נולדה השטן כבר לקח לאמא שלה את השדיים, כך שלעולם היא
לא טעמה חלב אם, אף פעם לא הרגישה את תחושת הכוח בכך שהיא
בוחרת אם לנשוך את קצה הפטמה בכל כוח פיה חסר השיניים או פשוט
לשאוב את החלב החם ברוגע.

יושבת ומשחקת סוליטייר, ככה, כל היום. זה לא שהיא כל כך זקנה,
עדיין יש בה מן הילדות, גם שערות לבנות היא עוד לא צימחה. אז
למה סוליטייר ולמה כל היום?

סופני
בבוקר כשהיא קמה היא הלכה לארון ולקחה אקמול, הראש שלה התפוצץ,
היא הניחה שהיא הלכה עם כמה חברים לשתות ושמישהו מהם היה נחמד
ולקח אותה הביתה. "ללכת לקנות עוד חלב, נשארה רק עוד חצי שקית
במקרר".

שתי נשימות, שתי נשיפות. לא להפסיק לרוץ, לא להאט את הקצב,
לשבור שיא, להיות הכי טוב בעולם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אתם שלאט את נפשי חוררתם
אתם ששיגעתם אותי
אתם שאת חיי עם חיוך קר הרסתם
אתם אחראים למותי

שיר ששמעת מזמן
מתנגן ברקע ואת
נזכרת איך פעם קפצת לצלילו

פוסטמודרניזם
לאוכל שלך
יש טעם מלנכולי
שבוכה איתנו
בדרך להרס העצמי.

ריח חריף של בושם
מזכיר לי אותה.
לא,
זה מזכיר לי אותי
ריח טוב.
אולי היא הייתה יכולה ללקק אותו ממני
לא
לא יכול להשפיל אותה
אבל הייתי רוצה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
לא, אני אתן לך לחיות ילדה שלי, אם את רוצה לקרוא לזה ככה. את
עדיין תנשמי, אבל עם הרבה כאב, את עדיין תאכלי, אבל הטעם של
האוכל לא ישפיע עלייך כבר, את עדיין תרגישי, ואלוהים, כמה שאת
תרגישי...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
עוד טיפה נאספת בקצה צינור הברזל ובסוף נכנעת לכוח המשיכה. הוא
נותן לעיניו להעצם ומדמיין את האהבה שלו, הוא פותח מיד את
העיניים, זה כואב מידי.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה




סביר להניח
שהסלוגן הבא
יהיה יותר מתחכם
ומוצלח מהסלוגן
הזה.
אז אנא ליחצו על
כפתור ה"ריפרש"
בדפדפן שלכם.

תודה


תרומה לבמה





יוצר מס' 27253. בבמה מאז 19/10/03 22:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאפי פוטנציאל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה