[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 BiTea

אל היצירות בבמה האהובות על אדוארדה כהןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אדוארדה כהןאל היוצרים המעריכים את אדוארדה כהן
אי שם באביב של 84' התחיל לו סיפור אהבה, סיפור
שהדמויות בו, כולן פרי דמיונה של כותבת מוכשרת
מאוד...
אישה שכוחה היחיד האמיתי הוא לא צעדיה הקלילים על
רחבת הריקודים, קולה הערב או יופייה שאינו נמדד
במדדים אנושיים אלא דווקא בכשרון החבוי שלה.
לרתום מילים, למעשה בכל שפה לרצונותיה, לסלפן,
לשנותן ולסדרן כדי שיתאימו לתאר את הסערות שמתרחשות
אצלה בלב.
זהו יופייה האמיתי.
גם אם שמה עדיין מוסתר מקוראים תמימים שמצאו דרכם
בטעות לכאן, זה לא אומר שהיא מתחבאת מאחורי מסכות
והרי כולנו עושים זאת בשלב זה או אחר.

מקווה תמיד שמילים בודדות יצליחו לגעת, לרגש, לחמם
את הלב ואולי לשנות משהו בעולם הקר הזה.

קריאה מהנה!!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הומוסקסואליות
אני מחייכת ומרימה את המבט כדי להסתכל על הסביבה, בקצה הרחבה
אני רואה אותה מנקה את השולחן הקיצוני, היא קולטת את המבט שלי
ומחייכת אליי חיוך כל כך מתוק שאפילו לא הוספתי סוכר לקפוצ'ינו
לפני שלגמתי ממנו, בלי להוריד ממנה אפילו את המבט.

איזה קל זה בשבילו פשוט להתנתק ולשכוח, כאילו כלום לא קורה
בעולם, כאילו דבר לא מפריע לו. חוץ ממני כמובן.
בכל לילה אני חוזרת ומפריעה לו לישון, צופה בטלוויזיה, מחפשת
נחמה במקרר ובארונות המטבח.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
אתה לא אמיתי
אתה בלב שלי
אתה אייל
תערוג על אפיקי מים

תחושתי
הכל לך
הכל מראשיתו
כל נגיעה שלי בקצה הקשת
ובלי לחוש אותי

תחושתי
אם ארד על ברכיי
אותי תגידי שאת נשארת
אם אשתוק שעות רבות אולי תיזכרי
תדעי שוב למה את אוהבת
להקשיב בלילות לתפילתי

געגוע
לשכוח אותך
מתוך עומקי נשמתי
לשכוח שהיית הסיבה לקיומי

במילים שלך אני מוצאת שלווה
זרמי אנרגיה אדירים בדרך אלי
כשאת לידי אני פתאום
מתמלאת כוחות לקרב הבא

הרהור
איך אדע למצוא לבד את הנתיב
שיוביל אותי לנקודה הרחוקה
אל המקום שבו אהיה שלמה עם עצמי
ולא ארצה עוד למלא את השתיקה

הרהור
רק אני, אין לי מנוח
רק הדפים שלי מתמלאים
בשעת לילה מאוחרת אין לאן לברוח
ונותרתי עם שירים בלתי גמורים

בדידות
אכפת לי ממני
אכפת שלא ייגמר לי האוויר
וכל אחד שיחבקני
יעזוב לפני שיהיה קריר

תחושתי
רסיסים של אור בתוך עולם כזה
של יופי מסתורי מתחת לגלים
אנחנו מתגלים רק לעצמנו

געגוע
בכל שתיקה מצאתי עוד רגש
כי לא ידעת איך לומר במילים
שהצלחתי בכל זאת לגעת בשקט
במקומות בך שעד אז נשארו חבויים

קינה
בלי תנאים, בלי עכבות
רק תפילה זכה אליך,
השפתיים לעד עוד מבקשות
שלא תיתן, אפול לרגליך.

תחושתי
אני לא כותבת שירים
אני פשוט בוכה ומתפרקת
והנייר הוא שסופג דמעותיי

געגוע
You're here when summer ends
You're by my side
When the river bends
When the birds fly to the bright blue sky
You're mine
Like you have never been before

אהבה
ואת כולך ממלאת את המילים
והשיר לא יגמר לי לעולם
ובתוך הלב שלי מתחברים כמה תוים
לאהוב אותך, הרגע זה מושלם

אהבה
את בוערת בתוכי כמו אלפי דפים
של השירים שלא כתבתי ולא אכתוב עוד לעולם
ובלי לדעת את יוצרת בי קרעים
ומבטיחה לי שהזמן נורא קצר

תחושתי
לעולם לא אבטיח דברים שאין סיכוי
ואומר לך בשקט שהכל תלוי
במה שתרצי במה שאתן לך
ואולי יש עוד נחמה
אם תתני לי מנוח בלילות לספר לך

געגוע
כשדמעה בתוכי מתעוררת
אז הלב לא יודע היכן
אתעורר קצת פחות מאושרת
ואצעד עד מותי, לאן?

בדידות
Last winter I had you, my guide to this life
Last winter I found you, in the mist of the night
I needed a shoulder, and there was you
Now I am a year older, nothing will ever be so true

בדידות
עננים מטיילים במרום בשתיקה
ואני כאן למטה עוד כותבת
המילים שזורמות בלי טיפת בושה
מזכירות כמה שאני עוד נלחמת

תחושתי
בפליאה משחררת
יוצרים דוגמאות בחול,
כמו הכאב שלי, חורצים בסלע
את דעותיהם הקיצוניות.

געגוע
רוצה לטבוע בדמעות שלך
אך קשה לי לנגוע בנשמתך
אם אתה רחוק וכואב
אז אפילו המגע שלי לא מספיק אוהב

כמיהה
In your eyes
I found the window to serenity
On my back
Is the burden of thousand wars

געגוע
חסרה לי תקווה
חסרה לי קצת נחת
בעולם שאלוהים ברא
את לי חסרה!!!

געגוע
רק תוותר
ואם אסע רחוק ולא תראה אותי יותר
אז הריקוד האחרון
שעוד חקוק בעיפרון
והעופרת מתפוררת אל תוך הלב
כבר לא יהיה שוב
אשכח אותך אהוב

עצב
כתובות על נייר, אך הוא דומם
ובתוך הייאוש העמוק
לנצח יהיה זיכרונן

אכזבה
כמה חבל שהמילים הנכונות
תמיד הלכו לי לאיבוד,
הן לא ידעו למצות
מתי הזמן הנכון לצאת ?

געגוע
כשאת לא כאן אני כואבת אותך
כי חסרונך מותיר בי שקעים נוראיים
בתוך עמקי בדידות ושקט
פנייך שוב אליי, ברגע מתגלים

געגוע
פתאום התחיל לי היום
ולא היית כדי לתת לי תשובה
ונגמר לי ברגע החלום
ואת כבר לא כל כך קרובה

געגוע
Don't want to wake up to a world where you don't exist
Don't want to see any sunrise without your comfort breeze
Don't want to know myself before your smile
'Cause while you were here I was happy but only for a while

תחושתי
שמה הכל מאחור בלי להתחרט
הלוואי שהיה לי האומץ שלך

געגוע
מתחשק לי לגעת בך כמו פעם
להתמסר על החול לגלי הים
אך בדיוק כשאני מגיעה לטעם
הזיכרון שלך בראשי כבר תם

תחושתי
רוצה לחרוט אותך בלבי
ואת החור הענק לא למלא
כדי שתישארי תמיד איתי
לנצח, עד שאורי יכבה

געגוע
לקחתי אותך איתי עמוק בראש
רציתי לוודא שלא אתחיל לחשוש
בסוף העולם עוד המילים שלך
מתערבבות בתוך שלי, בתוך שלך

תחושתי
אם לא היית זורמת לי
החוצה דרך האצבעות
אם לא היית משלימה אותי
במילים שלי, במילים הנכונות

תחושתי
מילים מן האוויר
מגיעות שוב לפרקן
ברורות עד לכאב
ברורות שאין אויב
לי מלבדן, מלבדן

תחושתי
פציעות רבות
עוד חקוקות בי
וצלקות השאירו בי סימן
ובכל זאת איתן הגעתי

געגוע
Mend my heart,
Make it whole again
Start over like you did when it first began

געגוע
מתגעגעת לפריחה של פניך
לחיוך המתוק שלא בא כל הזמן
למבט הצופה למרחק, לעיניך
שלא ראו עד כלות, אך אבד להן כוחן

אהבה
בשקיקה, במילים יחפות
על ברכיי להתחנן לרחמיך
הוחלת לעוד הכרה מיותרת
הערת בי כוחות שאינני זוכרת

תחושתי
נגן בשבילי
כמו אז את הטיפות שיורדות
נגן בשתיקה
את הדרך שתוביל אותי לטעות

בדידות
כשהנר כבה הניחוח נשאר
של חיים כבויים ברגע
והכל מסביב כבר מזמן נגמר
לא בטוח מה יקרה בעוד רגע

תחושתי
בעינייך מתיקות כה נפלאה
ועינייך כלפיד בוער באפילה
מרגיעות וברורות כנתיב אחרון
מצביעות עבורי על הכיוון הנכון

הגות
קראתי בשקט מילים עטופות
מילים שהיו מדמעות רטובות
דברים שכתבתי אליך מזמן
מילים שאבד להן כוחן

אהבה
פעם רק ציפיתי, חיכיתי שיבוא
אותו חיבוק שקט, רגוע
אותה צביטה בתוך הלב
ועימם העצב הבטוח
והלמות הכאב

תחושתי
אני השיר שלא נגמר
אני ריקוד ישן מוכר
אני שלך ואתה לא מספיק קרוב

הרהור
אך רק לעצמי
אין לי מציאות משפרת
רק בשבילי הקולות מהווים
שתיקה אחרת

וידוי
האם אדע לזכור אותך לנצח
האם השמחה שבי תגווע לעתה
כשאני קוראת בספרים
לעולם לעולם נשארות לי רק מילים

אהבה
שמרתי את מילותיי לך
רציתי שתדע שאהבתי
וכך בתוך השיכחה
לא רציתי שתחשוב, כי לא אמרתי

תחושתי
בתוך ערפל סמיך אתה מוביל, אני עיוורת
מול פניי לאור היום, מתגשמת מציאות אחרת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
I don't know which is harder,
Fighting desire
Accepting obsession
Or climbing the walls because of both

אהבה נכזבת
אתמול בלילה
היית שם וחיבקת אותי
אתמול בלילה
אמרתי את כל מה שרציתי
והיית שם והקשבת לי

יסורים
She doesn't know.
Doesn't know the pain of gazing at her day after day.
Doesn't know the suffering that fills my heart.

געגוע
To feel you, to feel that you're there (here), to breathe
you in, to hear your voice, so calm and so sure to my ears
like the waves that crush on the sand.

שונאת את המגע שלך והפתיחות, שונאת לשמוע אותך, שונאת לעמוד
לידך ולהרגיש שאת במקום אחר




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
הם זקנים...
הם יהודים...
הם מזילי
ריר...
והם מתכננים
להשתלט על העולם
ועל מסכי
הקולנוע בקיץ
הקרוב!



"הפרוטוקולים של
זקני ציון 2",
פרומו


תרומה לבמה





יוצר מס' 49074. בבמה מאז 9/3/05 9:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאדוארדה כהן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה