|
אי שם באביב של 84' התחיל לו סיפור אהבה, סיפור
שהדמויות בו, כולן פרי דמיונה של כותבת מוכשרת
מאוד...
אישה שכוחה היחיד האמיתי הוא לא צעדיה הקלילים על
רחבת הריקודים, קולה הערב או יופייה שאינו נמדד
במדדים אנושיים אלא דווקא בכשרון החבוי שלה.
לרתום מילים, למעשה בכל שפה לרצונותיה, לסלפן,
לשנותן ולסדרן כדי שיתאימו לתאר את הסערות שמתרחשות
אצלה בלב.
זהו יופייה האמיתי.
גם אם שמה עדיין מוסתר מקוראים תמימים שמצאו דרכם
בטעות לכאן, זה לא אומר שהיא מתחבאת מאחורי מסכות
והרי כולנו עושים זאת בשלב זה או אחר.
מקווה תמיד שמילים בודדות יצליחו לגעת, לרגש, לחמם
את הלב ואולי לשנות משהו בעולם הקר הזה.
קריאה מהנה!!
אני מחייכת ומרימה את המבט כדי להסתכל על הסביבה, בקצה הרחבה
אני רואה אותה מנקה את השולחן הקיצוני, היא קולטת את המבט שלי
ומחייכת אליי חיוך כל כך מתוק שאפילו לא הוספתי סוכר לקפוצ'ינו
לפני שלגמתי ממנו, בלי להוריד ממנה אפילו את המבט.
|
איזה קל זה בשבילו פשוט להתנתק ולשכוח, כאילו כלום לא קורה
בעולם, כאילו דבר לא מפריע לו. חוץ ממני כמובן.
בכל לילה אני חוזרת ומפריעה לו לישון, צופה בטלוויזיה, מחפשת
נחמה במקרר ובארונות המטבח.
|
אתה לא אמיתי
אתה בלב שלי
אתה אייל
תערוג על אפיקי מים
|
הכל לך
הכל מראשיתו
כל נגיעה שלי בקצה הקשת
ובלי לחוש אותי
|
אם ארד על ברכיי
אותי תגידי שאת נשארת
אם אשתוק שעות רבות אולי תיזכרי
תדעי שוב למה את אוהבת
להקשיב בלילות לתפילתי
|
לשכוח אותך
מתוך עומקי נשמתי
לשכוח שהיית הסיבה לקיומי
|
במילים שלך אני מוצאת שלווה
זרמי אנרגיה אדירים בדרך אלי
כשאת לידי אני פתאום
מתמלאת כוחות לקרב הבא
|
איך אדע למצוא לבד את הנתיב
שיוביל אותי לנקודה הרחוקה
אל המקום שבו אהיה שלמה עם עצמי
ולא ארצה עוד למלא את השתיקה
|
רק אני, אין לי מנוח
רק הדפים שלי מתמלאים
בשעת לילה מאוחרת אין לאן לברוח
ונותרתי עם שירים בלתי גמורים
|
אכפת לי ממני
אכפת שלא ייגמר לי האוויר
וכל אחד שיחבקני
יעזוב לפני שיהיה קריר
|
רסיסים של אור בתוך עולם כזה
של יופי מסתורי מתחת לגלים
אנחנו מתגלים רק לעצמנו
|
בכל שתיקה מצאתי עוד רגש
כי לא ידעת איך לומר במילים
שהצלחתי בכל זאת לגעת בשקט
במקומות בך שעד אז נשארו חבויים
|
בלי תנאים, בלי עכבות
רק תפילה זכה אליך,
השפתיים לעד עוד מבקשות
שלא תיתן, אפול לרגליך.
|
אני לא כותבת שירים
אני פשוט בוכה ומתפרקת
והנייר הוא שסופג דמעותיי
|
You're here when summer ends
You're by my side
When the river bends
When the birds fly to the bright blue sky
You're mine
Like you have never been before
|
ואת כולך ממלאת את המילים
והשיר לא יגמר לי לעולם
ובתוך הלב שלי מתחברים כמה תוים
לאהוב אותך, הרגע זה מושלם
|
את בוערת בתוכי כמו אלפי דפים
של השירים שלא כתבתי ולא אכתוב עוד לעולם
ובלי לדעת את יוצרת בי קרעים
ומבטיחה לי שהזמן נורא קצר
|
לעולם לא אבטיח דברים שאין סיכוי
ואומר לך בשקט שהכל תלוי
במה שתרצי במה שאתן לך
ואולי יש עוד נחמה
אם תתני לי מנוח בלילות לספר לך
|
כשדמעה בתוכי מתעוררת
אז הלב לא יודע היכן
אתעורר קצת פחות מאושרת
ואצעד עד מותי, לאן?
|
Last winter I had you, my guide to this life
Last winter I found you, in the mist of the night
I needed a shoulder, and there was you
Now I am a year older, nothing will ever be so true
|
עננים מטיילים במרום בשתיקה
ואני כאן למטה עוד כותבת
המילים שזורמות בלי טיפת בושה
מזכירות כמה שאני עוד נלחמת
|
בפליאה משחררת
יוצרים דוגמאות בחול,
כמו הכאב שלי, חורצים בסלע
את דעותיהם הקיצוניות.
|
רוצה לטבוע בדמעות שלך
אך קשה לי לנגוע בנשמתך
אם אתה רחוק וכואב
אז אפילו המגע שלי לא מספיק אוהב
|
In your eyes
I found the window to serenity
On my back
Is the burden of thousand wars
|
חסרה לי תקווה
חסרה לי קצת נחת
בעולם שאלוהים ברא
את לי חסרה!!!
|
רק תוותר
ואם אסע רחוק ולא תראה אותי יותר
אז הריקוד האחרון
שעוד חקוק בעיפרון
והעופרת מתפוררת אל תוך הלב
כבר לא יהיה שוב
אשכח אותך אהוב
|
כתובות על נייר, אך הוא דומם
ובתוך הייאוש העמוק
לנצח יהיה זיכרונן
|
כמה חבל שהמילים הנכונות
תמיד הלכו לי לאיבוד,
הן לא ידעו למצות
מתי הזמן הנכון לצאת ?
|
כשאת לא כאן אני כואבת אותך
כי חסרונך מותיר בי שקעים נוראיים
בתוך עמקי בדידות ושקט
פנייך שוב אליי, ברגע מתגלים
|
פתאום התחיל לי היום
ולא היית כדי לתת לי תשובה
ונגמר לי ברגע החלום
ואת כבר לא כל כך קרובה
|
Don't want to wake up to a world where you don't exist
Don't want to see any sunrise without your comfort breeze
Don't want to know myself before your smile
'Cause while you were here I was happy but only for a while
|
שמה הכל מאחור בלי להתחרט
הלוואי שהיה לי האומץ שלך
|
מתחשק לי לגעת בך כמו פעם
להתמסר על החול לגלי הים
אך בדיוק כשאני מגיעה לטעם
הזיכרון שלך בראשי כבר תם
|
רוצה לחרוט אותך בלבי
ואת החור הענק לא למלא
כדי שתישארי תמיד איתי
לנצח, עד שאורי יכבה
|
לקחתי אותך איתי עמוק בראש
רציתי לוודא שלא אתחיל לחשוש
בסוף העולם עוד המילים שלך
מתערבבות בתוך שלי, בתוך שלך
|
אם לא היית זורמת לי
החוצה דרך האצבעות
אם לא היית משלימה אותי
במילים שלי, במילים הנכונות
|
מילים מן האוויר
מגיעות שוב לפרקן
ברורות עד לכאב
ברורות שאין אויב
לי מלבדן, מלבדן
|
פציעות רבות
עוד חקוקות בי
וצלקות השאירו בי סימן
ובכל זאת איתן הגעתי
|
Mend my heart,
Make it whole again
Start over like you did when it first began
|
מתגעגעת לפריחה של פניך
לחיוך המתוק שלא בא כל הזמן
למבט הצופה למרחק, לעיניך
שלא ראו עד כלות, אך אבד להן כוחן
|
בשקיקה, במילים יחפות
על ברכיי להתחנן לרחמיך
הוחלת לעוד הכרה מיותרת
הערת בי כוחות שאינני זוכרת
|
נגן בשבילי
כמו אז את הטיפות שיורדות
נגן בשתיקה
את הדרך שתוביל אותי לטעות
|
כשהנר כבה הניחוח נשאר
של חיים כבויים ברגע
והכל מסביב כבר מזמן נגמר
לא בטוח מה יקרה בעוד רגע
|
בעינייך מתיקות כה נפלאה
ועינייך כלפיד בוער באפילה
מרגיעות וברורות כנתיב אחרון
מצביעות עבורי על הכיוון הנכון
|
קראתי בשקט מילים עטופות
מילים שהיו מדמעות רטובות
דברים שכתבתי אליך מזמן
מילים שאבד להן כוחן
|
פעם רק ציפיתי, חיכיתי שיבוא
אותו חיבוק שקט, רגוע
אותה צביטה בתוך הלב
ועימם העצב הבטוח
והלמות הכאב
|
אני השיר שלא נגמר
אני ריקוד ישן מוכר
אני שלך ואתה לא מספיק קרוב
|
אך רק לעצמי
אין לי מציאות משפרת
רק בשבילי הקולות מהווים
שתיקה אחרת
|
האם אדע לזכור אותך לנצח
האם השמחה שבי תגווע לעתה
כשאני קוראת בספרים
לעולם לעולם נשארות לי רק מילים
|
שמרתי את מילותיי לך
רציתי שתדע שאהבתי
וכך בתוך השיכחה
לא רציתי שתחשוב, כי לא אמרתי
|
בתוך ערפל סמיך אתה מוביל, אני עיוורת
מול פניי לאור היום, מתגשמת מציאות אחרת
|
I don't know which is harder,
Fighting desire
Accepting obsession
Or climbing the walls because of both
|
אתמול בלילה
היית שם וחיבקת אותי
אתמול בלילה
אמרתי את כל מה שרציתי
והיית שם והקשבת לי
|
She doesn't know.
Doesn't know the pain of gazing at her day after day.
Doesn't know the suffering that fills my heart.
|
To feel you, to feel that you're there (here), to breathe
you in, to hear your voice, so calm and so sure to my ears
like the waves that crush on the sand.
|
שונאת את המגע שלך והפתיחות, שונאת לשמוע אותך, שונאת לעמוד
לידך ולהרגיש שאת במקום אחר
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
תמיד תזכרו:
אפילו איינשטיין
לא התקבל בהתחלה
לאוניברסיטה
שהוא רצה |
|