|
נולד בשנת 1984 בעפולה. עד 1987 התגורר בנצרת-עילית.
משנה זו נדד סביב העולם בחיפוש אחר עצמו. בדרכו עבר
באין-ספור מדינות, ביניהן ארה"ב, איטליה, סינגפור,
צרפת, גרמניה, דנמרק, נורבגיה, שוודיה...
חזר לארץ בקיץ 1995 ומאז הוא מתגורר בקרית אתא. הוא
עדיין טוען שזה לשם מחקר אנתרופולוגי, אך העולם איבד
תקווה מזמן. שפיותו לא נמצאת בראש מעיניו. אישיותו
מעוצבת בעיקר על-ידי השפעות תרבותיות משונות
ומגוונות, שמקורן ברעיו הנוטים מקו השפיות. אך את
חייו הוא לא לוקח ברצינות. גם ככה הוא לא מצפה לצאת
מהם חי.
עם כל צעד שעשה, הלך הרגש והתחזק, עד אשר כל צעד עלה לו במאמץ
רב. דני נאחז בקיר והכריח את עצמו להמשיך. במוחו אמר לעצמו,
"אני כבר בן שש. אני ילד גדול. אין לי ממה לפחד." וכשזה לא עזר
החל ללחוש זאת בקול.
לפתע שמע דני לפניו רעש נוסף, מעין חריקה.
|
You were my first and only love,
With you my heart would soar above
Around you I would always smile
But this love's sweet taste has now turned vile.
|
תני לי סיבה לשמוח
כי כרגע אין לי אפילו אחת.
אני לא מבקש יותר
מאשר מעט אהבה, קצת נחת.
|
אני מוכן לחבק אותך עכשיו
לנשק עד שהפה שלי יכאב
אני מוכן אפילו להתחתן
רק בבקשה, תורידי ת'גרזן.
|
אתמול הייתי בדיכאון. משום מה קורה שבזמן האחרון אני יותר מדי
פעמים נכנס לדיכאון. אולי זו בעצם הבעיה שלי.
|
|
|
מחשב יכול לעשות
אותו מספר של
טעויות שלוקח
ל20 איש לעשות
ב20 שנה.
נפלאות
הטכנולוגיה...
- שפן קטן
מתמוגג לנוכח
המסכים הכחולים
שלו |
|
