|
לענייה מתגלגלים כבר הרבה הזמן הילדים שלה, כמו שהמרק מסתובב
כשהיא בוחשת אותו ואומרת לעצמה...
|
ככל שזה נוגע לשעות הקטנות
מוטב לרחוץ ידיים ולהתכונן
|
שלושתנו שכבנו שם עירומים.
את אני והמחברת שירים.
|
לשווא שואלים שאלות
ובפרט חיים את החיים
מצלצל מוכר.
מתים.
|
בזמן הזה אנחנו ידידים
בזמן אחר אויבים,
לפעמים רק אני כאן,
לעתים אתה.
|
|
|
