|
הוא ממתין...
טיפות מים הנושרות מהאפילה נוקשות ברצפת האבן השחורה...
כמחשבות את קיצו לאחור...
עיניו עודן פקוחות... מתאמצות לחדור את החלל החשוך של מקום
מנוחתו... אינני מתכוון להיתפס בלתי מוכן... לא זו הפעם...
|
היא לעולם לא תהיה שלך. אתה ודאי יודע זאת. היא יפהפיה, עד כדי
קלישאה הייתי אומר. מסוג הנערות שיככבו בקליפים חסרי הגיל של
אירוסמית'. רק שהיא כבר לא נערה, לפחות לא בגיל, ודאי שלא
בנשמה.
|
|
|
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
מהמכולת,
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
קונה שם...
לא משנה.
ראובן, החבר
הקודם של שלי
שוב בדיכאון |
|
