|
ואיזה כיף זה לחלום שהכל משוחרר, שאפשר להגיד מה שיש
על הלב...
מטיילת איתה
כה מתוקה, אך המוסחת היא מדעתה?
מתוקה אך מחוקה שבעתיים
והרכות מנצנצת בעוז החניכיים.
|
מחבטים, מחבטים שיוכלו למרחקים.
|
שכחתי את דמותי מחוץ לשער
אולי אסור היה לי לוותר.
|
במחשבותיי נשארת כאן, מוחץ קיומי.
דורש ללא קול את חומו של גופי
|
הם שותקים, מקפלים הכביסה במהרה.
מחר עוד יום שישי, עוד חוויה.
|
מה בצנצנת הזאת, ילדה קטנה
מה יש מאחורי הפרחים בתמונה
שולחת יד, הלב דופק, כתום יצא
מי אוהב ממתק כזה, דביק כל כך
|
הצריחה השברירית הזאת מעניקה לי חופשיות מוגבלת...
|
ולפעמים כל מה שנשאר זאת ערמה של שרבוטים
|
הרפה אחיזתך המלוכלכת מידיי, מעורפי, ממותניי.
חבולה אמלט מטלפייך, הווה יקר
|
המילים הפכו למלל
ללא צמרמורת או עוצמה... בלי שטויות של תת-מודע.
|
שלובי ידיים, ביזאריים, צועדים אנו בשבילים...
|
אני רוצה שלושה ילדים
אם לא ארבעה
|
איפה הרוחות? איפה החיים?
מאיפה אתה בא? אל תגיד מבפנים
שפתיים רכות והחיוך נעלם
|
היי אתה... קח עיתון, יש לי הרגשה שזה ייקח עוד רגע מזמנך.
|
אומרים שככה זה, אומרים שככה זה קורה
בלי לחשוב
|
וכפי שאני מכירה את אצבעותיי הרבות, הגלד לא ידע מנוח לעולם.
אשוב ואחטט בו עד שאולי לא ייפתח בכאב.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אם אני אבוא חצי
ערומה ועם נחש
לערבמה, אז גם
אני אוכל להיות
כוסית של הבמה?
אחת מנסה להשתלט |
|
