[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 102269476 102269476  
דריה


אל היצירות בבמה האהובות על עדן הלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עדן הלאל היוצרים המעריכים את עדן הל
הא.


oh look at the time,
how we used to be.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
הם התנשקו בעדינות ויניב התחיל להרגיש את התשוקה שוב. הוא כל
כך חשק בה והחל ללטף את גופה, הוא הסתחרר מריח עורה המשכר
ומנשיקותיה האוהבות. הוא רכן מעליה והמשיך לנשק אותה כשהוא
לוחש "אני כל כך אוהב אותך" בכנות. הוא היה בטוח במעשיו. הוא
כל כך רצה את זה, כל כך ר

איבדנו את זה,
הפסדנו את זה,
התקווה נשארה רק עם רגל אחת בתוך הלב,
מאיימת לעזוב לתמיד.
הדמעות מאיימות לפרוץ.
הלב לא מפסיק לפעום עד כדי כאב.

לא הייתי מסוגלת לסבול את זה!!!
הדם שזרם שם היה פשוט נורא!!!
לא יכולתי לראות את הדברים האלו והסרתי את עיניי מהרחוב אך זה
היה בכל מקום ולא יכולתי לא להסתכל! לכל מקום אליו סובבתי את
ראשי היו חלקי אנשים ומלא מלא דם שפוך...

יצאתי לקיוסק הקרוב וקניתי לי סיגריה.
אחר כך התישבתי לי על המדרגה ליד הכניסה ועישנתי מהרהרת על
החיים, או יותר נכון, על המוות.

אהבה נכזבת
המבט שלה היה כל כך תמים, כל כך אוהב.
הוא היה היחיד שקיבל ממנה את המבט הזה.
המבט המעריץ והאוהב כל כך.
כבר הרבה זמן שהיא אוהבת אותו

היפרדות
היא יושבת על הספסל ההוא,
מביטה החוצה אל השמיים הכהים,
הכוכבים קורצים לה לשלום והיא רק נזכרת שהם לא באמת שם,

היפרדות
מוזר גם עכשיו כשאני רוצה להתאבד ובאמת מתכוון לעשות זאת בפעם
הראשונה בחיי, תוקף אותי פחד עז מלפול ללא הקפיצה המתוכננת. אך
אני יודע מדוע רגשות אלו תוקפים אותי כך פתאום? משום שזה צריך
להיות מושלם

אהבה
הוא הסתכל עלי ולפתע קלטתי את מבטו,
במשך דקה ארוכה נשארנו ככה מביטים אחד על השניה ואז הפניתי את
מבטי הבטתי לתקרה ונשמתי נשימה עמוקה,

היפרדות
"מה?" עניתי כששמעתי את הדפיקות על דלת חדרי.
הדלת נפתחה בעדינות, אך נעצרה אחרי כמה סנטימטרים,
התעצבנתי וקמתי מהמיטה כדי לפתוח את הדלת ולראות מה אמא שלי
רוצה ממני עוד פעם

הרגשתי את הכעס חוזר וחדר אלי במהירות!!!
מי הוא שהוא יגיד לי דבר כזה?!?!?!?!
לא יכולתי להפליג על זה שוב כשאח שלי החליט שאני, דווקא אני!
מביאה נאחס לקבוצה.

אהבה
הם התנתקו מהחיבוק אך עדיין החזיקו ידיים,
היא הסתכלה לתוך עיניו המדהימות,
העיניים שתמיד גרמו לה לטבוע בתוכן,
בצבע תכול כמו הים

זכרונות
הייתי נזכרת במצב שהייתי בו עד לפני שנתיים...
לא אהבתי להזכר בימים האלו.
בעצם מי יאהב להזכר בימים הנוראים ביותר בחייו?!

אהבה
"נו מה קרה?", שאלתי אותו שוב, "תגיד את זה כבר!"
הוא שבר שתיקה בגמגומים קלים שרק עצבנו אותי עוד יותר.
"אתה לא נמשך אליי כבר - תגיד את זה וזהו - אני לא אכעס!"

אהבה נכזבת
הגעגועים אופפים אותו. הוא מתגעגע אליה, אל מי שהיתה ממזמן
הוא כבר הבין שזאת לא אותה אחת עכשיו, לא אותה אחת בכלל.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
Don't worry be happy

this fucking shit never works!!!

למה?
למה גם עכשיו אחרי כלכך הרבה זמן שאני מרגישה אותו דבר,
גם עכשיו שאני חושבת שאנחנו לא צריכים להישאר יחד,

אהבה
חושבת עליך ללא הפסקה,
רוצה להפסיק אבל לא מצליחה.
נזכרת בכל הדברים שאמרת,
בדברים הקטנים שלמעני עשית.
חושבת אם אני אוהבת עדיין,
ומקווה כל כך שזה חלף בנתיים.

הרהור
בדיכאון,
מה אפשר לעשות?
לחכות,
אולי זה יעבור.

אהבה
בלילה, כשהכל כבר חשוך וכולם ישנים
הבית שקט וברחוב אין אנשים
הכי כיף זה כשהיא לידי,
כשהיא במיטתי ישנה לצידי,
ואני יכולה להשאר ערה כל הלילה

אהבה
גם עכשיו בכל פעם
שאתה נוגע בי פרפים חולפים בכל גופי במהירות
ולי אין כל דרך לעצור אותם
למרות רצוני העז

הנשמה הכי יפה, אצילה ושברירית,
אבדה לה בצללים, טהורה ומסתורית,
דווקא היא אבדה לה, מסתובבת ותוהה,
ולא נמצאה כל דרך להצילה.

ייסורים
מדוע יש כלכך הרבה סבל?
בעולם שאמור להיות יפה כלכך

רציתי להקדיש לך שיר
ועברתי על כל הרשימה,
הרשימה הארוכה שאתה מכיר.

אהבה
שוקו וניל הולכים יד ביד
שוקו וניל מתנשקים להם בצד


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
אוהבת את החיוך שלך, החיוך המאיר הזה שבא מבפנים
אוהבת את זה שאתה עדיין ילד, עם כל התמימות

היפרדות
קרובה כל כך למוות.
ואם לא אשתחרר מהכלא בו אני כלואה אמות, אין לי ספק בכך, אם
בעזרתי ואם לא, בסוף כל הסבל הזה אני אמות.

שברתי את כולן, כל הבובות האהובות עליי
שברתי אותן בלי לשים לב בכלל
כל הבובות הצעירות יותר
אלו שלא מצאו עוד אושר בחייהן

היפרדות
נשמתי כבדה, מכבידה עליי כבר זמן מה
דמעות זולגות מעיניי, יוצרות נהר של פחדים.
בעוד כמה שעות אכנס לשם, במקום בו אינני יודעת מה יצפה לי

הספד
ההשראה עזבה אותה.
כבר לא היתה לה האפשרות לקחת עפרון לידיה ולצייר, סתם כך לשם
ההנאה שבדבר,
או לכתוב ולכתוב, ללא היכולת להפסיק עד שתסיים.
פתאום הכל חזר...

אם לא זה היה לוקח יותר זמן.
מסתכלת עליה ודמעות זולגות מעיניי,
חושבת על כמה שהיא מזכירה לי אותי,
לא יודעת אם לשמוח או לבכות

יסורים
הכאב שבראשי לא עוזב.
זה כך כבר שבוע.
מרגישה חצי מתה,
אך עדיין חצי ממני חי
ואינני מוצאת סיבה למחייתי.

כשזוג עיניים נעצמות לזמן רב, ואף לצמיתות, העיניים של הסובבים
אותן נשארות פקוחות, מחכות, דומעות ללא הרף.
כשהשפתיים של אדם אחד נסגרות, ללא הוצאת הגה, השפתיים של
הסובבים ממלמלות ללא הרף, מתפללות לשינוי, לנס.

יומן
רוצה רק להסתכל למעלה, על הכוכב שלי.
מהבית בקושי רואים כוכבים ואין לי הרבה הזדמנויות להסתכל, אז
אני מנצלת כל רגע אפשרי.
חושבת ולא מפסיקה.

הרהור
בא לי להרוג מישהו.

לא באמת... רק בסיפור.

למרות שאני שונאת שעושים את זה... ושאני שונאת לקרוא סיפורים
כאלו יש לי מצב רוח להריגה... יושבת מול למסך שמאיר את חדרי
האפוף בחשכה הלילית שאני כל כך אוהבת...

ואני משתגעת!
כל כך משתוקקת לזה.
הולכת לטלויזיה,
אבל אין מה לראות.
מרביצה לקירות

רוצה לברוח,
לברוח הרחק.
למקום בו כבר לא יהיה לי עם מי לריב,
למקום בו כבר לא יהיה לי על מה ולמה.

יסורים
נמאס לי מכל העולם. נמאס מחיי.
נמאס לי לא לחוש נאהבת, ואם כן לא לרצות זאת כדי לא לפגוע.
נמאס לי לריב עם כולם, שכולם יאשימו אותי בהכל ואני אותם.

יסורים
שוכבת במיטה,
שוכבת, חושבת.
מחבקת את הדובי,
היחיד שאני מרשה לעצמי לחבק כל עוד זאת המציאות.

מרגישה ריקנות.
מתקשרת כל הזמן,
לא רוצה להיות לבד לרגע.
אך כלום לא עוזר.
רק אחד יכול אך זה לא מספיק לי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
זכרונות
בדיכאון,
מה אפשר לעשות?
קוראת דברים מימים שעברו... ימים שכשהיו עצובים היו עצובים
יותר אבל כך גם הימים השמחים היו מלאי אושר וחוויות...
ושוב אותה ההרגשה חוזרת... אולי לא בעצמה הישנה אך עצמתה
מספקת.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה
אני יודעת שהצילום לא מקצועי וזה כי אני לא נוהגת לצלם הרבה.

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

רישום
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

רישום
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום
אל היצירה

מנגה
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה
ציור לחברה

רישום
אל היצירה

ציור ילדים
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

סוריאליזם
אל היצירה
טוב... זה משהו שציירתי היום... מהשעמום של החופש והלחץ של
לפני המלחמה....
הצעות לשם יתקבלו בברכה!!!

על נייר
אל היצירה




אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
That deaf,
dumb, blind
kid, sure plays
a mean pinball.


תרומה לבמה





יוצר מס' 17320. בבמה מאז 21/1/03 10:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדן הל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה