בקצה העולם, שמאלה, בין חורים שחורים, גלקסיות, וסתם ריק ישב
לו שבט שלם של אנשים. אנשים כאלה פשוטים, שאתה רואה כל יום
בדרך לעבודה או פוגש בדרך למכולת ואפילו לא שם לב אם הם
מיוחדים וקיימים או תוהה מה הם בעצם תורמים לעולמך הצר.
בלילה, אנחנו שוכבים והיא נותנת מעצמה. היא מעניקה לי במסירות
את גופה, משתוקקת עד הטיפה האחרונה. היא נהנית והיא גומרת. היא
גם נורא אוהבת. אני לעומת זאת חושב את המחשבה הקבועה בסגנון של
עד כמה הזיון הזה הוא בעצם אקט אגואיסטי,
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
