[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עדן כרמל
ICQ 194353401 194353401
אל היצירות בבמה האהובות על עדן כרמלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה


לרשימת יצירות השירה החדשות
אתה מדבר איתה בעולם הדמיון
רק את קולה המרחף אתה שומע
אתה יודע שאסור לך להתקרב אליה

נסיכה ישנה
כבר מאה שנה
מחכה לאביר אצולה
שיבוא לנגב את הדמעה

נווד מלוכלך
שקרע בגדיו
המשיך לחפש צעדיו

חרטה
והוא לא ידע דרכו
הלך שולל אחר יופי אחר
אל תהום ובדידות
סערה ועצבות
רק זכרונותיו אינם הכחישו את הטעות

מרים יד בלית ברירה
אוכל רצון גדולה
כך כל יום עד שקיעת החמה

שתיקה חדה כשירת המתים
העיניים חודרות אל ספינת המלחים
צימאון מייבש את שורשי הפנים

נווד טיפש דקר לבו
הלך כשוטה אחר שגעונו
פרחו נזרק מאחור כרכוש חסר ערך
הוא לא ידע שלבו נשאר גם הוא

הדשא המחוץ לקרקע
לא יתיישר עוד לעולם
טיפות הדם לא יכסו את השקע שנוצר
הנוצות ימשיכו להתעופף כך בלי סיבה


האם ישנה התקווה
בעולם של אכזבה?
למה פרור שנאה
יכול למוטט יבשה?

אהבה
הובילני אותה יפה ענוגה
בין שדות וגבעות
נחלים וימות
על שביל שערה
הצעירה התמימה
בעלת לב כותנה
עם שמיכת אהבה

גם אם החיים מעייפים
תדעו שאתכם אוהבים

ראפ
אנשים הורגים אנשים
כמו אש בשדה קוצים

"...כשדברים הולכים
הם לא מתים..."

מדוע ריחף על צלילי המלוכה
ומדוע סגר את צדף הפנינה

צווחותיהם נשמעות עד מעמקי הרקיע
הם נתקעו בחצי קשת
המנסה לגשר אל חציה השני

בכל גרגר הזורם כלפי מטה, אל הזכוכית הצוננת,
בכל טיפה מלוחה הנופלת לאיטה
משמי הרקיע ומרטיבה את העומד בדרכה,

"דמעות האהבה
נזלו במדרון התאבה
והשאירו אחריהם שובל של אכזבה..."

גם הם רוצים את אותה אהבה גוברת
של חיבוק צלילי מלאכית אוהבת

הלב צולל במעמקים
טובע, בין הגלים
הוא נזרק, הוא נסדק
הכאב נדלק

יושב על ערסל
לבן שחור
קורא עיתון אפור
כתובות קטנות מבצבצות
בכל פינה בדף

אני כהר גועש בתוך ענן
הקור חודר לעצמות
כנפי הצמר קופאות למוות
הגעגוע שובר את העצמות

העלייה במורד השפל
הנגינה הצרודה בנבל
הגניחה המהדהדת בתליה על חבל

קו אחרון כבר סומן על הקיר
ספרתי כל קו באופן סדיר
לקחתי קוים, הוצאתי מהקיר
זרקתי אחור, אל פח חצי ריק

היינו באמצע מלחמה,
אני נפצעתי ואת הלכת לשחק
נטרפתי באש היוקדת

לאן היא נעלמה
באכזריות כה רבה?
למה שכנה בלבי
למשך זמן כה קצר?
מדוע הזמן לא עצר?

מצב רוח הוא כמו ים
לפעמים סוער עם גלים חזקים
לפעמים הגלים נרגעים

אבק מתעופף באוויר
עם תנודת הרוח
מחניק, לא רואה דבר
חוץ משרידי הקרב
בין...

מסתכל מעלה
רואה נקודות זוהרות
בוהקות כדבש על פני ירח
בוהקות כמו פני פנינה

קבלתי פרח
אשר עליו לא נגעו באדמה שוטטת דם
לא צנחו מטה אל שממת המתים

כשהעמק פורה
האגם שותה
ופרפר השמחה
עף לו בין פירות התקווה

היא בידך
אתה חש אותה
רואה אותה מתקרבת
היא קרובה יותר מהושטת יד

"...הוא מעד
וגופו נדד
אל האדמה
הייתה דממה
וכך הלכה לה נשמה"

רומנטיקה
כותלי לבי נסדקים, מתנפצים
הם בוהים בך ונדהמים!

גופה הוא קופסא של אבדות וקרעים
במחסן האימה של זיכרונות שחורים

שבבי שמחה עפים באוויר
מרחפים בין כל החי והצומח
מראה מדהים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הייתי בהלם. עמדתי מול הקיר משותק. פי היה פעור. לא האמנתי
למראה עיני...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
קול עמום של זרדים הנגרסים תחת כפותיה, ואיתם ההליכה זריזה כשל
רוצח בשעות של קור לילה מושלג. העשב הנטחן לו בשלווה, תמים
כעכבר במלכודת, וצליל הציפורניים המושחזות אשר קורעות את דממת
המתים ואיתה את הבשר החם.




אתם יודעים?
הספר הכי טוב
לקחת איתכם
לשירותים הוא
ספר בישול!

טבחית בפנסיה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 53372. בבמה מאז 8/7/05 2:31

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדן כרמל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה