[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עדן כרמל
ICQ 194353401 194353401
אל היצירות בבמה האהובות על עדן כרמלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה

לרשימת יצירות השירה החדשות
אתה מדבר איתה בעולם הדמיון
רק את קולה המרחף אתה שומע
אתה יודע שאסור לך להתקרב אליה

נסיכה ישנה
כבר מאה שנה
מחכה לאביר אצולה
שיבוא לנגב את הדמעה

נווד מלוכלך
שקרע בגדיו
המשיך לחפש צעדיו

חרטה
והוא לא ידע דרכו
הלך שולל אחר יופי אחר
אל תהום ובדידות
סערה ועצבות
רק זכרונותיו אינם הכחישו את הטעות

מרים יד בלית ברירה
אוכל רצון גדולה
כך כל יום עד שקיעת החמה

שתיקה חדה כשירת המתים
העיניים חודרות אל ספינת המלחים
צימאון מייבש את שורשי הפנים

נווד טיפש דקר לבו
הלך כשוטה אחר שגעונו
פרחו נזרק מאחור כרכוש חסר ערך
הוא לא ידע שלבו נשאר גם הוא

הדשא המחוץ לקרקע
לא יתיישר עוד לעולם
טיפות הדם לא יכסו את השקע שנוצר
הנוצות ימשיכו להתעופף כך בלי סיבה

אהבה
הובילני אותה יפה ענוגה
בין שדות וגבעות
נחלים וימות
על שביל שערה
הצעירה התמימה
בעלת לב כותנה
עם שמיכת אהבה

מדוע ריחף על צלילי המלוכה
ומדוע סגר את צדף הפנינה

צווחותיהם נשמעות עד מעמקי הרקיע
הם נתקעו בחצי קשת
המנסה לגשר אל חציה השני

בכל גרגר הזורם כלפי מטה, אל הזכוכית הצוננת,
בכל טיפה מלוחה הנופלת לאיטה
משמי הרקיע ומרטיבה את העומד בדרכה,

גם הם רוצים את אותה אהבה גוברת
של חיבוק צלילי מלאכית אוהבת

אני כהר גועש בתוך ענן
הקור חודר לעצמות
כנפי הצמר קופאות למוות
הגעגוע שובר את העצמות

קו אחרון כבר סומן על הקיר
ספרתי כל קו באופן סדיר
לקחתי קוים, הוצאתי מהקיר
זרקתי אחור, אל פח חצי ריק

היינו באמצע מלחמה,
אני נפצעתי ואת הלכת לשחק
נטרפתי באש היוקדת

מצב רוח הוא כמו ים
לפעמים סוער עם גלים חזקים
לפעמים הגלים נרגעים

מסתכל מעלה
רואה נקודות זוהרות
בוהקות כדבש על פני ירח
בוהקות כמו פני פנינה

קבלתי פרח
אשר עליו לא נגעו באדמה שוטטת דם
לא צנחו מטה אל שממת המתים

היא בידך
אתה חש אותה
רואה אותה מתקרבת
היא קרובה יותר מהושטת יד

גופה הוא קופסא של אבדות וקרעים
במחסן האימה של זיכרונות שחורים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
קול עמום של זרדים הנגרסים תחת כפותיה, ואיתם ההליכה זריזה כשל
רוצח בשעות של קור לילה מושלג. העשב הנטחן לו בשלווה, תמים
כעכבר במלכודת, וצליל הציפורניים המושחזות אשר קורעות את דממת
המתים ואיתה את הבשר החם.




אם לאנשים היו
שלוש רגליים, הם
בטח היו רצים
ממש מהר.



עוד מסקנה
מדהימה פרי עטו
של שמואל
איציקוביץ'.


תרומה לבמה





יוצר מס' 53372. בבמה מאז 8/7/05 2:31

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדן כרמל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה