|
תמיד דימיין בראשו מצבים כאלו. כך שהוא עם כל היד - למשוך את
בת זוגתו בסנטר ולנשקה.
המשיך ללטף. התקרב לסנטר. חרטות, המשיך ללטף את לחייה.
ושוב לכיוון הסנטר. משך אותה לכיוונו...
|
הוא בא לביתה בשביל מטרה אחת: להדהים.
הוא דימיין את הארנק של ג'וספין בידו אשר נמצא בכיס,איך הוא בא
לדלת של ביתה. נוקש בדלת. קר רוח הוא עומד מחכה למאבקה של
ג'וספין בדלתה הישנה.
|
the dreams are not important
only the one you have shared them with.
maybe somebody thinking of you. me.
did i bother telling you this
with the words that cross teeth and jump out.
|
a first tear of the sky had shed in this autumn
killing the smiles of the obnoxious
bringing up a smile knocking at your door
welcomed more then before
|
lost my way in the blue sky
decovred some things they tryed to hide
i found the way to happiness
always had it, never used it
always thought of it, never used it
|
as i was jostled by them
you arranged a concave meeting to build a bridge once
burned
you stood strong and demanded, how could i embellish you
i stand on my feet and realize. you are perfect
and noble..... at heart
|
i look at the mirror and i see you walking away from me
i cant see nothing its all blurry
i can only hear your steps and the tears
shattering like concrete blocks on the floor
|
if it ring's will you answer?
hello?, hello is there anyone out there?
suddenly you notice
|
זרעי דמעות ניטעים והדממה לוחשת:
"קרא את מכתבי כמו שקראת את מכונת הדם של אויבך"
|
הלכתי, מאוכזב מליבי החלש ונוטף חום. החום נשפך על הריצפה. אין
למי לחבק את החום אליו.
הרגשתם פעם ככה?
|
"שלום, שמי הוא מרחק. וממש לא אכפת לי אם אני לא אתעורר שוב!
שלום, שמי הראשון הוא מרחק. וממש לא אכפת לי אם אני לא התעורר
שוב!"
|
|
|
החתול הרג את
הסקרנות.
אודיסאוס-דובר
חתולי הבמה. |
|
