|
בינתיים... זה ככה.
הלוואי והייתי משורר,
מצייר מחשבות כמילים
נוצר רגעים יקרים
למשל, קצת לפני השקיעה
כשהאדמה כבר עייפה
וחומו של יום מפנה מקומו
למשב של אנחה.
|
|
|
בעצם, האיש
האדום בצד נמצא
שם רק כדי
שתכתבו עליו
סלוגנים. הו,
אומללים! כיצד
אתם נופלים ברשת
כסרדינים
מכונפים!
(ללא כינוי) |
|
