[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
אז טעית,
אז בכית,
אז סיפרת,
וחלקת כאבים.

הגות
הנה בא לו חורף,
שערות סומרות למגע רוח.
חשוון הם קוראים לבחוץ,
שקיעה הם מכנים את צניחת הכדור הכתום.

ארספואטיקה
איך שיר נגמר
לו לפתע?

הרהור
ארץ אחרת
וגם זו כבר מזמן

יחסים
איתך אני מחייך,
אבל אחר כך דומע

אמונה
אכזבה,
מתוכננת מראש,
אחת ידועה, מתוזמנת
היטב.

אם רק נסתכל נכוחה בחיים,
אם רק נבין מה קיים
ומה אשליה.

יחסים
שאין שום דרך למצוא שביל זהב
בין בעל אהוב וזר.

אהבה
ונדמה שהדרך ארוכה
בהרבה,
בדרך אלייך. העולם עומד
לי לרועץ, מעכב והשעון

יחסים
לצלצול מחשבתך מזדקף
לאנחות קולך נרגע
ומוצא את עצמי בעולם אחר.

כמיהה
בואי כבר...
כי עייף אני מחיבור מחשבות

נקי את ליבנו ממילות האחר,
טהרי את מוחנו מתאוות ניצחון.

הרהור
זה לא משנה
עד כמה תתרחק מנקודת
המוצא.

בדידות
כאב לשמחה וחוזר
חלילה
וחס על עצמי

אינטרוספקטיבי
החלמון סתום העין אומנם
מכסה פניו...

אינטרוספקטיבי
ופתאום רוגשת שמחה,
לפתע מבליח צחוק את האוויר.

אמונה
הגיע זמנך לבקוע מהביצה

ביקורת
הילדים רצים להיות לוחמים,
לשמש חומת מגן,
קנה השילוח,
סוכר המוות ירוק המדים.

גיהנום
אתכם יהרוג
אך חיי ממאנים מלנחם.

ביקורת
זה אותו המולך
ואותה שטיפת דמעות
לפצעים, מלוחים

הרהור
ילד פלסטיני עם לב של זהב
ומחשבות של שחרור.
ילד פלסטיני עטוף מעיל שחור
חגור בדבר רבנים ומשלח יד מהנדס.

הומור
על אחד מהרי מקסיקו הגבוהים
עמד מקסיקני נמוך במגפיים אפורים

גיהנום
בחולצת גולף אדומה מסתיר
את טעויות העבר

כבר חדלו הדמעות
מלזלוג על אפי
הקודר

אהבה
אם רק תביטי בי
את תראי
מיד

הרהור
ואני פוסע בין הטיפות
אל מוסד אקדמי,
מרכז הניוון,

גיהנום
למענך אטפס על ההר
אך לכבודך גם אתגלגל
מפסגתו

ייסורים
פעם הייתי
שמח מבדח

הרהור
ומתי שמחת?
אתה שואל עצמך,
במטרה למצוא,

אמונה
ולפתע מרגיש קצת פחות משומש

יחסים
בואי נחייך את עצמנו לדעת,
בואי נאבד את תחושת החטא
שעשינו לאחד שלך.

ייסורים
תנשום
ושוב
ותירגע

הרהור
מתחיל
להימאס

ארספואטיקה
ללא כל אזהרה מפורשת.

הרהור
חלומות באספמיה
תקוות בקרקע
רצונות בשמיים
ומעשים אין.

ייסורים
בתוך ים של יאוש את לי קרש

הרהור
עוברים בין ארבע
כתלים מטים לנפול.

אמונה
אל ההצלחה

גורל
חמיצות
החיים
הרובצת כנמר לפיתחי

ייסורים
על כל אימא שלוחש
זולגת דמעה

יחסים
לך תסביר לה מה זאת אהבה,
תרץ לה קיום אלוהים.

הרהור
ותבונת הכסף
הבלתי נמנעת.

אמונה
שוב מבקש את השקט
את השלווה
שתקל עליי ליצור

אמונה
אנשים בשחור תוקעים בשופר,
מכסים קנה אוויר בקינה,
מבקשים מחילה.

הלל
משיח למען בריאה,
גאון למען ירקות עד.

יחסים
מוצא בך כוחות נערה,
מוצא בך חיוך.

מחפש בתוכי אנרגיה פנימית,
מחפש בתוכי את הילד שאבד.

גורל
אחר
הפטיש בו אכה

מצב
הולך לשום מקום מיוחד.

פוסטמודרניזם
את מה
ששברתי מזמן בתוכי

יחסים
כשגלגל הסערה בתוכי מרצד,
מנתץ לרסיסים אני שהיה,
את לי סלע איתן,

גיהנום
תנו לי רק עוד רגע דל
בשפיות.

מחאה
שמש בגבעון לא תידום
ופקקים בנתיביי איילון.

ביקורת
ממתינים לבוא מרצה
מזוקן ועטוי כיפה.

גיהנום
עוד אחד מלא סכנה
ושנאה עצמית.

ייסורים
עולמה צר כעולם הנמלה,
ואני אומר - הלוואי,
עליי.

ימי תהילה כבר לא יפקדו את חיי,
אפילו לא ימים של שקט יחסי.

הרהור
אחרי תלאות המלחמה האחרונה,
מצאת עצמך בתוך אחת חדשה

גן עדן
ועננים ששטים
משתקפים
במי קריסטל תכולים

הרהור
עוד לפני שהגחתי כעצמי

ייסורים
הורג את עצמי פעמיים ביום,
לפחות.

אני מת פעמיים ביום, לפחות.
פעם בירייה בראש,
פעם בגלגול כדורים אל בטני.

הרהור
פערים
חברתיים,
בין אני ואתה,
בין עני ואחר.

מצב
היציבות ממני והלאה
מראשי הקודח
אל לשוני המתגלגלת
בחופזה.

אמונה
רק תחצה את הקו
שהפריד בינך לבין
בטחון עצמי.

הרהור
יוצרים בי קנאה
אל חיים.

אמונה
רק תביט
ותראה איך החיים מתכוננים
מסביב לבוא האביב.

אהבה
המציאות נחתכה לשתיים
ברגע בו הושטת יד מן העבר
ומיששת את פניי.

אמונה
ושוב חוזר ואומר לעצמי
שלום,
כשמוצא את עצמי עם העט
מכוון תנועת מחשבות אל

הרהור
קצר,
קטוע,
תקוע בתוך מבוך
שאין בלתו.

הרהור
כולם מכינים עצמם
לבחירות.

ארספואטיקה
שיר הוא לא מסה,
הוא איננו יודע מראש
מה ברצונו להעביר לציבור.

מצב
אנחנו כבר
ממש זקוקים לו.
לשמשון המודרני הזה.

שואה
כולם מובילים אל
הרגע ממנו אחרוד.

הרהור
נשים מצועפות פנים
ממתינות להחלטת גברים

יש לך שמש
ושמיים כחולים

אמונה
ובסוף,
אולי,
תמצאו את עצמכם.

ייסורים
תנשום עד עשר,
תנשים עוד אחת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
שלח לי אור,
מלמלה כשפקחת עיניים,
וידעת,
הבנת פתאום,
את גודל החטא




"...זה בגלל
שאני מכיר את כל
הבדיחות. אם
הייתי אומר
בדיחה שאני לא
מכיר, בטח הייתי
צוחק."





מתי כספי משלים
את דבריו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 25841. בבמה מאז 8/9/03 3:48

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לא. מ. עברי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה