|
ומה נשאר מכל זה?
רגעים קטנים שקפאו בתמונות?
הבזקי זיכרונות?
והשאר לאן הולך?
|
הערגה להיות נאהבת בדיעבד
מותירה קמטי עצב מיותרים
בזוויות.
|
כמו רגל גסה וכבדה שדרכה
אולי בלי משים?
אולי עם?
בשולי המלט הטריים של מדרכה חדשה.
|
אוחזת בחוט השפיות הרפה
אל תמתח חזק מדי
אולי אני ארפה
|
|
|
"חבר'ה תעשו
חיים אבל לא
חיים חדשים.
אל תשכחו את
הגומי."
פסק הלכה חדש,
של האדמו"ר
ממשכנות אפרים, |
|
