|
ומה נשאר מכל זה?
רגעים קטנים שקפאו בתמונות?
הבזקי זיכרונות?
והשאר לאן הולך?
|
הערגה להיות נאהבת בדיעבד
מותירה קמטי עצב מיותרים
בזוויות.
|
כמו רגל גסה וכבדה שדרכה
אולי בלי משים?
אולי עם?
בשולי המלט הטריים של מדרכה חדשה.
|
אוחזת בחוט השפיות הרפה
אל תמתח חזק מדי
אולי אני ארפה
|
|
|
"תבואי אלי
בהפסקה של החמש
דקות, אני אעשה
לך..."
ילדה קטנה נזכרת
במורה לספורט
שלה... |
|
