|
 האיטריות הכי טובות נוצרות כשמשתמשים בקמח טרי. |
שלום... שלום... תגידו- גם לך... טוב, לא חשוב. רציתי לספר לכם
משהו מעניין שקרה לי.
|
פעם היה בוב. בוב היה בוב רגיל כמו כל הבובים. בבוקר הוא היה
לוקח את מברשת השיניים שלו והולך איתה לטייל בחוצות העיר.
|
יום אחד החליטה ד' ללכת לאכול חטיף קטן
|
הם אומרים לי שאני שונה. שאני לא אחד מהם.
מה לעשות, אני פשוט נבלע בבהלה. הם רצים לכל הכיוונים, אפילו
לא עוצרים לקחת נשימה ולהסתכל על הסביבה. הם טוענים שאין מה
לעשות, ככה החיים.
|
זה משהו שאי אפשר לעשותו לבני אדם... זה לא אנושי... איך הם
מסוגלים? איך אפשר להיות כל כך אנוכיים ואכזריים?
|
פעם בארץ רחוקה רחוקה, לפני שנים רבות מאוד, חי נסיך טוב לב
וקראו לו ישמעאל, והוא נורא אהב מסטיק בטעם אבטיח.
|
כולם חיפשו דרך לעשות כסף מהיר אז עלה בדעתם רעיון גאוני!!!
|
לא בדיוק ידעתי מה לעשות או להגיד, הרגשתי פשוט אובד עצות.
בסופו של דבר החלטתי לקום. קמתי באיטיות. הבטתי מסביב מה לא
בסדר כאן? למה אני מרגיש כל כך מוזר?
|
"לא!!!" שמעתי אותו צועק לי, אבל לא עצרתי.
הוצאתי את הטבעת מהקופסא וענדתי אותה.
|
אחרי שהוא הפסיק לפרפר עצרתי לרגע. הסתכלתי מסביבי על החדר
שהיה פעם הסלון של רותם. רותם עמדה לידי, גם היא נראתה כמו
אחרי קרב. לא כמו, זה באמת היה קרב. שברי זכוכית היו מפוזרים
בכל הסלון, חלקים מהפיצה והקרמשניט היו מפוזרים ומרוחים על
שברי הרהיטים.
|
פתאום מישהו קרא: "אני ברווז! אני ברווז!" וקפץ מבניין.
|
היא תמיד הייתה שם בשבילי, ברגעים הכי קשים היא הובילה אותי
בבטחה.
|
"אני בדרך כלל לא לובש שמלות, אבל אתם יודעים מה אומרים, כשאתה
ברומא תתנהג כמו סלמנדרה ותזחל!"
|
היא חייכה שוב והעבירה את המוצר. בייייייפ. "שבעה שקלים ועשרים
אגורות" היא אמרה. תחבתי את ידי לכיסי אבל היה לי עצוב, לא
רציתי. הייתי חייב, אבל פשוט לא יכולתי. לא יכולתי להתמודד
עם... מטריה?! (טוב, ירד גשם...)
|
שוב אני מוצא את עצמי ככה סתם, יושב שם. אנשים אומרים שאני
נראה רע, שאני צריך קצת לאכול או לשתות, או סתם לזוז מן המקום.
כבר שבועיים שאני יושב ככה עם הבעה חסרת חיים. מתבונן בה, ורק
חושב מה עכשיו, איך אני עובר את השלב השחור הזה. אני כמעט ולא
מניד עפעף, רק כדי
|
המנהיג הוא פרופסור, העוזר הוא חיה,
מנהלים הם ביחד חבורה מופלאה.
עם רוג, וולפרין וג'ין היפה,
עם ציקלופ, אפלולין וקיטי הקטנה.
|
פעם היתה ד' בואו נקרא לה מיכל
|
זה התחיל בתור צחוק,
והפך לתעלול.
עד שהדחליל של אבא,
דרס לי את החתול.
|
לאמא יש סוד,
בתוכה הוא שמור.
לאמא יש מכשפה,
שרוקדת על התנור.
|
כשאמא התעוררה מהלידה,
"איפה הילדים?" היא מיד שאלה.
"את לא רוצה לדעת" ענתה האחות
ומאחור נשמע "נגמרו הממחטות".
|
פיל אחד, דווקא נחמד
ישב לו ככה יום אחד
|
בתוך ביתי נמצא ביתו,
שהקים בו מאהל.
בתוך חדרי נמצא חדרו,
יש לי גמד בשקע החשמל.
|
פעם הייתה נמלה שמנמנה
שטיפסה על כסא חום
ופתאום ראתה קופסת מתנה
עם סרט ורוד ועקום.
|
רציתי לאכול,
לפתח את הגוף,
רציתי לנגן,
רציתי לעוף.
|
|
|
ברוך אשם
שאני נושם
האדם שלא אוהב
את ברוך |
|
