אני עדיין זוכרת את המחבל מנסה לעלות לאוטובוס, את הנהג מנסה
לעצור אותו ללא הצלחה, את הפיצוץ ואחריו האנשים הפצועים והמתים
מסביב, את הדם, את הכאבים, את הפחד להסתכל על עצמי לראות שאני
נראית כמו האחרים. את הפחד שמפה אני לא אצא בחיים.
פתחתי רדיו במה
שמעתי שם את
התוכנית: יש עם
מי לאשר עם זה
שמאשר את
הסלוגנים, התקשר
גדעון רייכר
והתחיל לצעוק
ולעשות בלאגנים
על זה שהמאשר לא
מאשר לא
סלוגנים, בסוף
המאשר הוריד
אותו מהקו ושם
שירים שקטים של
הדודאים, לא כי
הוא התבאס פשוט
כי היה פיגוע.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
