[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אורבני
בסביבות עשר בערב התחילו האנשים להגיע ומשה הלך למטבח להביא את
כדורי השוקולד. מתוך עשרים נשארו רק חמישה. "כוס אמא של כל
האנשים שנכנסים לפה ואוכלים לנו את הסמים".

יד על כתפי העירה אותי לרגע מהתרדמה, תומר בא ללחוש על אוזני
שהוא הולך. שירה כבר זזה מזמן, לא מסוגלת להיות בחברתי. כבר
יותר משש שנים שלא החלפנו בינינו מילה. תומר נישק אותי על הלחי
והלך. המשכתי להביט קדימה, לבד. לפתע ראיתי אותה.

אהבה נכזבת
לוקח לי יום לעשות לך טלפון, לשמוע שכן, עצוב לך, אבל אתה לא
משנה את דעתך. ואני גמורה ועומדת למות. לתת ללב שלי ללכת,
שיפסיק לפעום כבר.

לא. חשבה לעצמה. זה לא מה שאני רוצה לכתוב, אני לא רוצה לסמפט
אותך. היא תלשה את הדף וקימטה אותו לכדור. "מתוקה, אכפת לך
לפתוח את החלון אם את מעשנת?" "אכפת לי! קר בחוץ." "אני לא
מבין מה קורה לך היום, את מנסה לריב איתי?" מיכאל ששכח את הערה
הקודמת שלו

יומן
בחצות עשיתי לו שוב צלצול, 'אז את באה?' הוא שכח שהוא היה אמור
לחזור אלי עם עניין הכניסה. כמובן שבסוף הייתה לי אחת. אף אחד
לא אומר לא לאיתמר. במיוחד כשהמארגן זה הבחור הקבוע שלו.

אהבה
-אני לא מבינה מה רע לך פה. היא שואלת. היא מסתכלת עליו ויש לה
דמעות בעיניים.
היא אוהבת אותו, באמת שהיא אוהבת והוא יודע את זה. - אני
מצטער. הוא לא מסתכל עליה.




אפיתי עוגת
שוקולד 7 שכבות
לא כולל הקרם
והסוכריות.



אלוהים מגלה
כשרונות נוספים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 80049. בבמה מאז 10/6/08 4:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדבורה באז
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה