|
טוב...אז כמה שאני לא שנונה אני אבחן את עצמי
שנית.
הממ...קודם כל קוראים לי הדס...אני בת 15 כשמתחשק
וכשלא אני פשוט אני...WL...זה המוטו שלי והשם שנדרש
בשביל לתאר אותי זה אהבה כואבת אבל אז הגעתי למסקנה
שזה עמוק וכבד ומתאים לחלק מהחברות הפוציות שלי שאני
מאוד מאוד אוהבת אבל קורה שהן לוקחות את עצמן
ברצינות יתר...ואני לא אגיד שאני איזה גאון ספרותי
דווקא בכלל לא, אני אוהבת לקרוא סיפורים קשקושיים
שעושים טוב על הנשמה...
זאת אני! תהנו!
יום שבת, הרגע היה הפיגוע באלנבי ובכלל המצב די מחורבן בארץ
הזאת והיא, בעולם שלה "הוא ירצה אותי? הוא לא ירצה אותי!" והיא
יודעת שהיא בגיל מאוד מטומטם אבל ידיעה זאת לא מונעת ממנה
לנסות כמה שיותר למלא אחר הדחפים שלה.
|
חם לה, האוטובוס לא ממוזג. היא ועוד חבורת נערים ונערות,
מוכרים ולא מוכרים, נוסעים בטיול מאורגן חזרה מאילת. האוטובוס
רועש, טראנסים מהעארסים שיושבים בחלק האחורי של האוטובוס
וצעקות ורעש משאר הילדים. פה נרגילה, פה בירה.
|
הוא נושם, מתחת לראש שלי, ואני יודעת שאני יותר מדי קיטשית
לעצמי אבל אני חושבת על כל נשימה שלו, 'כמה אני אוהבת אותך',
'אני אוהבת אותך', 'אני אוהבת אותך' אני לוחשת לעצמי, "אני
אוהבת אותך!" אני אומרת לו בפרץ של התרגשות למרות שזה לא פעם
ראשונה.
|
זה היה הבוקר הראשון של שנת הלימודים בכיתה י', וכרגיל בבוקר
מאי חיכתה לנוי כשהיא ירדה במדרגות והם הלכו ביחד לאוטובוס.
|
|
|
ברגע האחרון
ביטלו את
הפעולה, ואני
כבר מה זה
חרמן!
מוסטפא, קורס
מחבלים מתאבדים
שלב 7 |
|
