אני יורד למטה, פותח ת'ארון, מוציא כוס, ממלא ג'ק... במקפיא
שוב אין קרח. שני שלוקים והכוס ריקה. עכשיו צריך להגיע החום
הזה בחזה ובוורידים. הנה זה בא... לא. שוב שאריות אותו החום
שהיא היתה משאירה בי אחרי כל פגישה איתה, אחרי כל פעם שהיינו
עושים אהבה.
מכירים את הגוש הזה שנוצר בחזה כשמאבדים מישהו אהוב? כשמאבדים
את האדם שאוהבים יותר מהכל, שמוכנים לתלוש פיסה מהלב ולתת לו,
מישהו שבלי לחשוב פעמיים הייתם מוכנים לאבד את החיים בשבילו?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
