|
היכן אמצא לי מנוחה
אם בשביליי התופת
בני ציפור פורסים רגליים
ועפים אל חום
|
האם זה גורלו של עמי
על קצה חרב יקום ויפול
|
והייתה אהבה
ועכשיו היא איננה
והייתה גם שמחה
אל העצב נסעה
|
מחבר שערות מחשבה שפרומות
עוד משבר ליבי הראשון
מנסה לגשר מנסה לחבר
את ימי מאותו זיכרון
|
אדם -
הפסק להתעסק במחשבות עליך
חדל מלנסות ולהבין אותך
קבל את מה שיש ולך עם זה
כי זה מה שאתה
|
ובדמעות את חונקת יושבייך
וקברניטייך שולל התהלכו
בדמם של בנייך
דם הם ימייך
התקומי עלינו
מולדת
|
קורא ומבקש עזרה הדרך
ממי? מהטווה
הרי הכול ארוג בשטיח החיים
ומי זה שעליו דורך?
|
ברדיו מטושטש בעיר ללא כבישים
מנגנים שוב שיר קיצבי בשביל כמה קשישים
עם שייק פירות וכובע קש
הסוטול לא כל כך מורגש
מראה בנות שחומות שחשופות חזה בהיר
את כל החבר'ה זה מעיר, אותך נעים לי להכיר
נעים לי להכיר
|
וכמו מחול פרפר אותך אסוב
פרחי שלי את - שלמותך איתי
|
געגועים אל בראשית
אל עידן התמימות
אל אלי שהיה בגני
שהיה מגני וסרח
|
בוקר טוב
לציפורים שכבר שעה מצפצפות
בוקר טוב
|
הגעגוע לפעם
הורג את היום
ומרעיל את מחר
שכבר נהיה מיותר
|
ואני, עומד בצד ומביט בך מתרחקת
ואת עוקבת אחריו, אחרי ייצרך!
ובין צילי עצים שיחים ושרך
נוגעת בו, נוגע בך - כאב.
|
האם הגורל עיוור
או שמא צלף מדוייק
האם בחר לי רק טוב
או דווקא ברע הוא חשק
|
סיגר יה
את ממש כמו קרציה-יה
וכבר מפעם ראשונה יא
מסריחה עזבי אותי שנייה
|
האם אפשר לכתוב על הטוב
שעוד לא נגע בשפתיי
|
הם כבר שמנים ועוד מפטמים ת'עצמם עם כסף
החברים של כנסת הטיפשה
|
מה כבר נותר ללב שנשבר?
הרי הוא חתיכות חתיכות
|
בין ענן לענן
נצחקק ונעוף
גבוה מכאן
מעל שדות ים ללא גבול
|
מה נשאר מה אפשר להגיד לעכבר
שברח לחתול שברח מהכלב שברח ממני
כי ברחתי ממך
|
ואדע שזאת את
על פי המבט בעינייך
ותכירי אותי
ואכיר את טעם שפתייך
וניפול אל חלום
שסוף סוף נדע בחיינו
מחכה לך אני
על ספסל מול הים
|
רוקד עם עצמי
את ריקוד העצבות
הלכת בלי מילה
ונשארתי למות שיכור
למות מקור
|
קורא לך
כותב לך
בורח
שלך
שלך
בוכה לך
צוחק לך
צורח
שלך
שלך
|
רוצים שינוי?
אז תצאו מהעדר!
רוצים לחיות?
הפכו פורעי חוק!
|
סופר את הימים
שונא את השעון
שלא עוצר לרגע
שרק הולך ומתקתק
|
ואת אותי אוהבת
אך עוד לא בגלוי
ועוד אינך יודעת
שלגמת מן השיקוי
|
ולמה זה ככה?
למה כמות האהבה שאתה נותן
היא תמיד יותר ממה שאתה מקבל
או שזה רק אני
|
התחבטה נפשי בדפנות גופי
מבקשת מה?
החופש, השלמות, האהבה?
|
הילדות היא קסם החיים
אבל אני כבר לא ילד
|
שונא להיות שבוי שלך
בובת משחק בשר ודם
שונא לראות מה בי נפתח
שונא להיות אוהב אותך
|
שקרנית את אהבה
שקרנית צבועה ורוצחת
הזהירו אותי מפנייך
כי בטוב את נותנת
וברע את לוקחת
|
עיניים נשואות אל על
מבקשות ברקי האל
וגאולה וכפרה ורווח והצלה
לנו ולכל עמו ישראל
|
שותקת את אל מול ליבי
אשר מקציף אל מול עינייך הבוכות
דומע לילותיי איתך
אין אושר אין רצון לחיות, למות?
|
אז צעקתי לה "זונה"
והרגשתי זרמים בכל הגוף
|
את שקרנית
את אמרת לי אלף פעם שלא יהיה לזה סוף
את שחקנית
מסתכלת עליי במבט שיודעת עושה לי טוב
עושה לי טוב
|
געגוע
כדור קטן בלב
מתחיל לנוע
רוצה לצעוק בפנים
אני קרוע
עוד שבוע
עוד שבוע
|
ואת שולחת יד קרה
אל תוך תוכי למדורה
בשקט שלפני הסערה
ואת נושקת
|
|
|
אם שותים לא
מתייבשים.
בוליביה. |
|
