|
יליד 1982 ובא מהקריות. כותב רק כשהוא עיף ולא יכול
לחשוב בצורה נורמלית.
אני כבר תקליטן שנתיים והופעתי כבר בהרבה מקומות אותו יום
הייתה לי עבודה בבית אבות ועד אז לא ראיתי אף פעם זקנים רוקדים
אסיד, לא יכולתי להאמין למרות שהם היו רקדנים ממש טובים, אני
לא בטוח אבל נדמה לי שראיתי אחד מהם מקפיץ טקילה ומעשן בשרשרת.
|
בעודי מתחיל לשקוע אני קולט על ג'וק בגודל של 10 סנטימטרים
מהלך לו בשמחה ובששון על מיטתי, ואני מרוב פחד קפצתי מהמיטה
כמו טיל, כמו איבר מין שלא עמד 20 שנה וקיבל מנה של ויאגרה.
|
אתם מכירים את המשפט צדיק ורע לו רשע וטוב לו? גם גיבורינו
הכיר את המשפט הזה וביום בהיר אחד החליט הוא שיותר הוא לא יהיה
טוב.
|
בקיצור אתם יכולים לדמיין לעצמכם איך נראה הגבר הישראלי-בת-ימי
הטיפוסי (אופס שכחתי משה אבוטבול גרו בבת-ים, עובדה שולית שלא
משפיע על הסיפור מה פתאום, בחיים לא)
|
ביום שני הלך הוא לחנות לקנות קצת תות וכשראה שהחנות כבר נסגרה
מזמן היה הוא מעוצבן ובעודו בועט לעצמו בישבן
|
גמדים טובים בארץ של ענקים רעים
מנסים להזיז הרים שרק ענקים יכולים
|
היא הציצה בשעון, הוא הסיט את הוילון, היא התעצבנה ,הוא אמר
בכנות שהוא לא ידע
|
כל האנשים ישנים בבתיהם חולמים את חלומותיהם ורק דורותי יושבת
בחוץ מחכה
|
זהו סיפור שנמשך כבר מספר שנים
הסיפור הזה החליף כבר מספר דמויות ונופים.
|
הוא לא לדעת מה לפניך וזה הכי
נורא בשביל בני-אדם שמפחדים
|
כבר שנים שאני מפחד מהחושך
חשבתי על זה שלשום בלילה במיטה
שהחושך הסתער כך סתם בהפתעה.
|
מעשה באדם שבשבילך לא היה קיים
|
רציתי לספר לכם סיפור יפה ולא יצא לי, רציתי להיות ספינה של
אופטימיות בים של פסימיות ולא יצא לי, חשבתי שהכל נגמר והראש
אמר די, אז ארזתי את עצמי ונסעתי למקום אחר.
|
|
|
הגיע ליפנים
שיזרקו עליהם
פצצות אטום!
פרובוקטור. |
|
