|
לשעה קלה השתרר שקט. נ' שאוזנו עדיין הייתה לחוצה אל הקיר עד
כאב ממש, ניסה להבין את פשרה של הדממה הפתאומית. הקיר היה עשוי
לבנים חומות לא מהוקצעות, שברווחים ביניהן השתרשה לה ירוקת
שמקורה בטחב הרב ששרר באותו מקום.
|
Where are you now
my restless angel
Fighting with demons
controlling your sun
|
the sharpness of the pain
had stain the days
with aching pines
but all along I knew
|
דממה צורמת כקול הנשרים
שיתקה את שאון הערב
|
עכשיו אני אוהב פחות
כי את לא מראה לפחות
|
מארצות כפור רחוקות
אשוב אליך לראותך
מארצות חשכה ורעד
אשוב כי חשקתי בדמותך
|
אך אבוי, קרבתך נפשי לא השקיטה
הגעגועים מצליפים בי כשוט
הגם שליבך כה קרוב
הו אלי, הנידונתי לכאוב?
|
אמא תמיד אמרה לי
להסתכל על חצי הכוס המלאה
ואני תמיד שאלתי חזרה
אפילו אם בחרא היא מלאה?
|
מה אומרות מילים כאלה
המשמעות נסתרת מה הפלא
אף פעם לא אדע
אם את באמת
|
רגלו שותתת דם היא מבחינה
ובלוח לצידו כתוב מכתם
אני חולה סרטן אנוש
זקוק להשתלה דחוף ואין לי גרוש
|
את מכחול על לוח חיי
צובעת את ימיי בצבעים עזים
רישומם חד ואימתני
מטלטל בחוזקה את כן שמחתי
|
אתה שוב לבד בחדר
כבר עמעמת את האור
שעה ועוד שעה
וכבר צינת הבוקר תחדור
|
|
|
אולימפיאדת
המתאבדים:
קפיצה למים עם
חבל סביב הצואר |
|
