|
זהו אני...
דודי, זה שכולם מכירים....
זה שכולם
הכירו פעם....
והיום הוא מופיע בדמות - נפש שסועה ב " הלם קרב "
יום שישי בערב, ההורים עושים קידוש ליל שבת...
אני בקסבה (מחנה פליטים, שכם), עם חברי לצוות...
גשם יורד... דבוקים לקירות משני צידי הכביש שחוצה בין
הצוותים...
|
אני כועס, אני רוצה למות, פשוט להרפות מהכאב הרב הזה, אבל מצד
שני מבין את אלוהים... מבין שהכל "אמור" להיות לטובה!!!
מנסה לסחוב עוד יום ועוד יום, עיניי נשואות קדימה לתקווה שאיני
יודע אם קיימת בכלל?
|
טוב, אז התמכרתי קשות לקלונקס מכיוון שאני במצב שלא הייתי יוצא
מטר אחד מהמחלקה
בכל שלושת חודשי האשפוז, וגם עשיתי טעות והייתי לוקח כדורים
מהצד ללא ידיעת הרופאים
ולא שיקפתי נכונה את מצבי.
|
|
|
עכוז יותר מדי
מזכיר תפוז. |
|
