|
1977 דרור נולד, וזהו מאז רק התפתחות, לפעמים נסיגה
אבל רוב הזמן בדרך למעלה.
בבוקרו של אותו חורף מושלג מקלאוד החל את משמרתו כרגיל, בדיקה
שגרתית של הנרקומנים ברחוב חמישים ושש ואז מעבר ליד הקרטון של
אדמונד לברכו לשלום, אך באותו בוקר הקרטון היה ריק
|
את הגפרור האחרון שלי הדלקתי לפני יומיים או משהו כזה, כי
כשאין לך שעון השערת הזמן שלך קצת נדפקת. הדלקתי אותו כי הייתי
בטוח שעוד מישהו נכנס לעלטה שלי, שוב התברר שטעיתי.
|
היתושים והזבובונים הציקו לי, שוב מסתלסלים סביב לנורת הניאון
בביתן הלח. שבע וחצי, היא נשארת עד מאוחר היום, בטח יש לה
דברים לעשות.
|
"מה כבר יש לכתוב עלינו?", "על הכלום בינינו, על זה שכלום לא
קורה אף פעם"
"רגע, אתה אומר שאתה כותב עכשיו על משהו שקיים אבל בכל זאת אתה
ממציא אותו?"
|
|
|
פלאפון נקסט,
תמיד מחובר
עד שהוא
מתנתק...
תרנגולת בנסיון
כושל להמציא
סלוגן |
|
