|
רוצה לומר,
אך איני מבין את שפתה,
את השפה כדי להגיע לליבה.
|
אמא
ברגעים של זעם
ברגעים של אימה
ברגעים של בדידות
אנו,
ילדייך,
חושבים עלייך תמיד,
|
והם הביטו בעיניה,
כאילו דבר לא נשאר
אך היא,
לא רצתה את גופם
|
ישנו אגם,
שבו ארבעה שדונים
שדונים אלו,
שומרים על היער,
שומרים על כל בלוט
|
עלמה צעירה,
עלמת חן,
רוכבת על סוסה הלבן,
בדרכים ישנות
|
בחלוף העונות,
הכעס גובר,
הכעס, אחיזתנו בנשמה
אחיזתנו באדמה הרכה
|
חשפה שיניה ונעמדה
שפתיה התעקלו, היא צפתה.
לא הבנתי מדוע, לכן ניסיתי להרגיעה,
היא נשכה. ניסיתי ללטפה, היא שרטה
|
כנפי הנץ מכסות אותה,
מגנות עליה מפגע ורע
המלאך עצמו, שומר עליה מרעה.
|
טוען, שיש לה לב זהב,
והיא,
מחזיקה בנשמתו,
כולאת בתוך כלוב של ורדים,
נדקר בכל פעם
|
כעת,
לאחר שלמדתי את השפה
להגיע לליבה,
הבנתי,
שאין זו דרכי
|
מגיע הוא,
מן הגן והרמה,
מסנוור אותן במילותיו,
מפיל אותן מרגליהן
|
מי את, עלמה צעירה
ולמה, את רוצה בנשמתי
|
מה הטעם שכך הוא מסתכל עליה
מסתכל בה כזונה
מה הטעם שכך מסתכל עליה
סך הכל ילדה קטנה
|
מביט בה,
עיניה ירקניות,
מצחקקת
|
מחייה את הליל וחושבת
בין נשימה לנשימה
חושב עליה
|
ליד שיחים, עלים רחבים מכסים את ראשם
מגנים מהשמש החמה,
מלטפת את חזו בעוד הוא ישן
מלטפת את שיערו
|
והנה אני יוצא,
יוצא לפגוש בעלמת החן,
נערה יפהפייה, שכל דרכה
דרך אור היא.
|
הגעתי הנה
ראיתי עולם של שנאה
עולם של פחד וכאב
|
פגע במכונית שמולו,
הבחורה שמולו אמנם לא מתה,
אך כעת היא בכיסא,
לא יכולה לעמוד על הרגליים,
|
נופר קטן,
פרח קטן ויפה,
צומח לו, בגן של ורדים אשר מוקף בגדר לבנה
|
כאשר אמרו לי לכתוב
חשבתי,
את אשר היה עליי לומר
חשבתי,
לספר את סיפורו
לספר את סיפורה,
ואת פגישתם הנצחית
|
סיפורם של גור דרקונים פשוט, ו-ורד אגדי, האגדה מסופרת בתור
שיר, שיר אהבה.
|
הוא רכב בכל הארץ
חיפש לו עזרה
כל אחד אמר כי הוא מחפש רק נקמה
וכי רוכב הוא ללא הנשמה
|
הוא שבר את לבה,
נשמתה הוקפאה,
|
ביכולותיהם העלובות את כל צבאות הגיהנום
סוף העולם מתקרב
|
אבן דם אחרונה נותרה על האדמה
לאחר שהשליך את כולן, לא נותר לו כוח לעמוד
הוא נפל ובכה
|
את...
חושבת שכשאני מדבר עם אחרת
חושבת על הרע ביותר, חושבת שאני נגדך
חושבת שהעולם נגדך
|
עיניים חומות, לחיים אדומות
היא הביטה בעצב בכובעה
היא לא העזה להראות עצב ויגון
|
יושבים, ומסביבם אריות האבן הגדולים צופים
|
חושב עלייך עם שקיעת החמה
חושב רק עלייך כאשר אני צופה בירח המלא
|
מחכה ומחכה
להיכנס אל מועדון השיש הגדול.
|
בכל פעם שאני רואה אותך מחדש
קרן זו פוגעת בעינייך והן מנצנצות
אני מסתנוור מיופייך הנערץ
|
קרן אור נשברת לרסיסים על פניה הצחורות,
עיניה כחולות כאבני חן כחולות עמוקות.
כאשר מסתכלים על פניה,
רואים רק שמחה ואושר,
רואים רק טוב ועונג
|
קרן אור נשברת לרסיסים על פניה הצחורות,
עיניה כחולות כאבני חן כחולות עמוקות.
כאשר מסתכלים על פניה,
רואים רק שמחה ואושר,
רואים רק טוב ועונג.
|
אש ולהבות השאול בקעו
מלב האדמה.
|
אני מרגיש כאילו ניילון עוטף את הראש שלי,
מתחיל לאבד אוויר,
מתחילות לי דפיקות מהירות,
מתחיל לחץ בחזה, חזק מאוד
|
|
|
אממ... תראה...
אתה מכיר
חסידות?
אבא מנסה
להסתייג מלהסביר
לבנו איך באים
סלוגנים לעולם |
|
