|
נולד ב 1981.
מאז מנסה למצוא את עצמו... להכיר קצת יותר..
כותב לעתים, בעיקר כדי לנסות להבין את מוסר
ההשכל...
כמו ספר פתוח שאיש לא הצליח עדיין לקרוא.
הרבה כבר עברו את שלב הביוגרפיה, אבל כולם זונחים
בסופו של דבר.. נותר עם המוני קפלים בעמודי
האמצע..
מעלה אבק בינתיים.
הלוואי והייתי ספר ילדים.
כבר איש אחר ידע,
פלאייך, פיתולייך.
|
במשט יד, משוועת לחום, ביקשתיך
אייך אמי מורתי?
בלילה דמותך ממשית בראשי
ולאור בוקר תחמוק מעיני.
|
כי אני בהחלט יודע שהזיכרון שלה חזק יותר
מתוק יותר
הרבה יותר כואב!
|
אמרו שהעיניים שלך כבויות, הפיה הכי שמחה
כשאת צוחקת בטירוף כמעט ואת בוכה
|
פרח שלי, פיה תמימה כמוך
נופלת על מצע ורדים סגולים
ולעשן שמסביבך יש ריח של מתוק
זה לא כשאת רוצה, זה רק כשהם אומרים.
|
כשאני מביט לך בעיניים אני רואה שקיעה
לא כזאת כמו של השמש... כזאת כמו של הרגשה
אני רואה כחול עמוק שוקע עם הזמן
אני רואה אותך בורחת אבל אין לאן.
|
כל חלק רוצה אותו קרוב
משתוקק כמהה...
הוא מאתגר אותי, הוא גם יודע
שומר גם כשהוא לא ליד
|
רק את יכולת לכתוב לי לצבא מילים, שגם מבעד למדים ועוד מליון
שכבות של חאקי, היו שוברות אותי. רק את יכולת לרגש אותי עד
דמעות.
|
ככה זה במלחמה. אתה מפסיק להיות שם. אתה הופך להיות אחד חסר
במצבה. והיחיד באחרת.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
חנאנה יש רק
באף!
מישהי משיעור
ספרות מוגבר. |
|
