|
 מימין: ילד עם רגל אחת, לימור לבנת, ילדה בלי חלק תחתון ואחרון
דברת - חובב יעול, קיצוצים וטיולים לאור השקיעה |
"אתם נהייתם הצל של עצמכם... עליתם על הגל ועכשיו
אתם סתם מתאמצים להיות ברמה שהייתם"
מעריץ לשעבר
ביוגרפיה:
זה היה בשנת 2005 תקופת התיכון הזוהרת שאוגר המחץ
אמר למכסח המדפסות (כינויים מטומטמים) "אנחנו מקימים
להקה!", "ואללה?" ענה לו המכסח, "כן! ואתה תשיר" ענה
לו האוגר, "אחלה, רק הקטע של השירה נחשוב על זה אחר
כך"
וככה זה קרה הלהקה עברה גילגולים והכילה מיליוני
אנשים
חלקם אפילו לא ניגנו או שרו או משהו רק היו שם בחדר
וצמאו לקרדיט.
שם באולפן ההקלטות הביתי של סרגיי (רמקול ב15 שקל
ומחשב שלא מחזיק צייר)
התחילו להקליט.
הלהקה (בערך)
אוגר "אני עושה קריירת סולו ולא איכפת לי מאף אחד!"
המחץ (הצד האוגרי של הלהקה) - אשף המפוחית הבילתי
מעורער של העולם אבל בפרקטי עושה את כמעט כל הגיטרה
בשירים. אשף הסולואים הלא קשורים והדיסוננט!
מכסח "מה? יש פה אוכל?" המדפסות (הצד הרוסי של
הלהקה) - גיטרה ליווי, סולואים קטנים שמתקשרים
למוזיקה, שירה, קולות רקע, עורך מוזיקלי, ספק הבשר
ודגני הבמבה.
מנו (המתופפת המיתולוגית) - ניגנה איתנו בחזרות
להופעה אבל אף פעם לא הגיעה להופעה עצמה. עזבה
לאנגליה להמשיך בקריירה החינוכית שלה. כיום אנגלייה
במקצועה
כאן זה הקטע שבו מביאים קרדיט לאנשים שלא יצרו את
הדיסקים באמת... אבל אל תגלו להם
בר (הצד הדיקטטורי של הלהקה) - רודה בלהקה בכל
הזדמנות אפשרית, בעלת מאהב לטיני ועושה וויש וויש
בגיטרה בקלידים ובעוד כל מיני. כיום פקידה בצבא
ההגנה לישראל.
איריס (הצד האילם של הלהקה) - מככבת בתור מוחאת
הכפיים הנלהבת יתרה. כיום ש"ש להוטה ומשפיעה
כן.. מהפכה...
במבה זה טעים
תפוח זה פחות
אולי כשהוא ירוק
|
אתמול בלילה דיברתי עם חבר והוא אמר לי אל תוותר.
אז הלכתי לשירותים הסתכלתי באסלה ושומו שמיים...
|
|
|
לכבוד יום השואה
אני לא אצחק
היום מהסלוגנים
של אדולף.
צפיחית בדבש
לא צחוק ! |
|
