|
הכותב הוא סטודנט למדעי ההתנהגות וניהול באוניברסיטת
בן גוריון שבנגב ,ומנגד הוא בור שאין כמותו בנושאים
רבים.
הכותב הוא רומנטיקן חסר תקנה מחד ,ומאידך- שונא
נשים
הכותב הוא איש רוח וחזון ואף על פי כן לא יוותר על
מסעדות סושי ובחיפוש אחר התעשרותו המהירה
הכותב הוא חולם...ומצד שני הוא ממש כאן.
ולא תעזורנה התנגדויותיכם
הכותב הזה ממש בדרך אל ליבכם ...
מעולם לא הייתי מאלו שזוכרים- זה מתבטא בערך בהכל, איני זוכר
ימי הולדת, איני זוכר ספרים שקראתי, אני זוכר אירועי מפתח
בחיי, לעזאזל איני זוכר אפילו עם מי שכבתי, כמה חבל שתכונה
מופלאה זו לא עומדת לצידי במלחמה מול הזיכרון העיקש - אותך.
|
בו הבדידות היא דרך חיים
ולא דרכו של המת
אי של שפיות לסובלים מהשקר
אי של שפיות לסובלים באמת
|
אני מביט בך, כיצד עורך הלבן מתכלה
בבערה של חמה בת שקיעה
אני צופה בך נגמרת
את יודעת, יש גם שניה
|
רציתי לומר לך שאני אוהב
חבל שזה כל מה שיש לי - מילים.
הרבה יותר שקט
קטן הרבה יותר מפרחים.
|
בכל יום אני גדל מעט
זה לא קל לי, את יודעת
פיטר פן מקומי
מרחף מעל כשאת נוגעת
|
נפגשים לבסוף, כך מציאות מזמנת
הוא מאיץ צעדיו, ויפסע לצידה
הוא חושב מה יאמר, היא חושבת אחרת
וכוחו של מבט, בטל בין מילה.
|
עוד משב רוח קט ואפרוש כנפיים
תחלצנה רגלי מעפר אדמה
עוד קרן שמש חובקת
ואעוף ממך כי בליבך שממה.
|
|
|
סרקתי שמים,
סרקתי ארץ,
רציתי לעוף על
כנפי האהבה,
ליפול אל תהום
האכזבה,
לשחות בנהר
התקוה,
לתפס על הר
הפחד,
להיסתכל במראת
האימה,
לשתות ממעין
השיגעון,
אך יותר מכל
רציתי לחבק
אותך...
ואז מצאתי אותך
מזדיינת עם החבר
הכי טוב שלי!!! |
|
