|
יליד 83
שמו האמיתי הוא עומר הרפז
אבל השם כבר היה תפוס
גדל בעיר הנופש מכבים
ועכשיו סטודנט לתקשורת במכללת ספיר
נלחם בגבורה בקאסמים ובמבחנים
תהנו
הקדמתי לפגישה בכמעט 20 דקות, כמובן שהוא כבר חיכה לי שם.
"חיכית הרבה זמן?" אני שואל.
"לא. בדיוק הגעתי" הוא משיב בחיוך.
|
לגיא הייתה ילדות לא קלה.
באמת לא קל לגדול בבית שבו אמא שלך היא שמאלנית אדוקה, מהסוג
שמרחם על הערבי שעשה פיגוע התאבדות כי בטח הוא גדל ברחובות
ואין לו בכלל כסף בגלל הכיבוש ורק תחשבו על הנסיבות שהביאו
אותו לעשות את המעשה הזה.
ואילו אבא של גיא היה ההפך המוח
|
לא משנה עד כמה מישהו מכוער, ברגע שהוא שם על עצמו משקפי שמש
ונשק בטיול השנתי מייד מתייצבות לידו 20 ילדות שכל חלומן זה
לעשות לו ילד.
|
"כשבאמת צמאים שותים גם את הסחל'ה". אמר לי וויצמן, סגן במיל',
שלמרות שעברו כבר 5 שנים מאז התווספה לו המילה במיל' לדרגה,
הוא המשיך להתעקש לדבר בסלנג צבאי.
|
פעמיים בשבוע, בימי שני וחמישי, היא הייתה מגיעה. שיער שחור
חלק וארוך, עור כהה, עיניים ענקיות ואף רחב. היא נראתה הודית
או פקיסטנית או משהו בסגנון, נמרוד אף פעם לא ידע להבדיל. היא
מעולם לא דיברה, רק הצביעה על התפריט בחיוך, כפול, כמו תמיד,
שתי טורטיות עוף
|
צהריים,יצאתי החוצה לשוטט קצת.
נכון שקמתי רק לפני חצי שעה אבל אני מרגיש כאילו הייתי כלוא
בבית כל הבוקר.
היופי שבשיטוט הוא שאין לו מטרה מוגדרת, סתם להעביר את הזמן.
|
יעל נפרדה ממני היום.
היא אמרה שאני שקרן.
לדעתי היא נסחפת.
|
יש בעולם שני סוגים של אנשים
|
תקשיבי, אנחנו צריכים לדבר.
כן, אני יודע ששום דבר טוב לא בא אחרי הקדמה כזאת.
תראי, פשוט נראה לי שאנחנו נמצאים בשני מקומות שונים בחיים
שלנו ו...
מה זאת אומרת? אה, נו, את שם אני כאן, לא יודע איך להסביר את
זה בדיוק.
|
|
|
