|
יליד 1968. ביולוג, איש מחשבים, סופר ועיתונאי.
שימש כתב מגזין ב-"חדשות" וב-"צומת השרון", פירסם
ב-"מאזניים", ובכתב העת הספרותי AMERICAN BOOK
REVIEW. שימש מבקר ספרות מדע-בדיוני וקולנוע בעיתון
"צומת השרון", וכיום עורך ה-"מימד העשירי", עיתון
האגודה הישראלית למדע-בדיוני ולפנטסיה.
"זה ניראה טוב דווקא," אמרתי על אחד שדווקא ניראה נחמד, לומד
משפטים וחתיך.
"תיזהר!" אמר השומר. משכתי את ידי בבהלה.
"כוס-אמק, נשך אותי!"
"זה מוצץ-דם, תיזהר מהם."
|
ישבנו כל המשפחה בארוחת-ערב ותיכננו איך לרצוח את הכלב של
השכן. "אי-אפשר סתם לוותר לו," אמר אחי, "חייבים להראות לו עם
מי הוא הסתבך."
|
זה לא קל, כשהיקום קורס. פתאום צפוף מכדי שאפשר יהיה לנשום,
והעולם לוחץ עליך מכל הכיוונים, וחושך, כי אפילו לאור אין מקום
לזוז. וגם מאוד חם. יש בפנים יותר מעלות חום משיש לך תאים במוח
לחשוב על זה.
זה לא נמשך הרבה זמן.
|
לא היה לה כח לאחד כזה והיא עשתה את עצמה מתעלמת, אבל הוא ניגש
והתעקש, אז היא באה לפתוח עליו פה אבל אפילו זה לא היה לה כח
אז רק עמדה שם על הגפרורים שלה מתנדנדת ובהתה בו כמו גוויה
שהעירו אותה.
|
עמד לי כמו עצם, והבנתי פתאום שזה לא קורה באמת, ושהיא לא
בחורה מופרעת ומקסימה בשר ודם. הבנתי במכה מה היא אמרה לי עד
עכשיו ומי היא באמת, שדה בבלית בת יותר מחמשת אלפים שנה, אישתו
הראשונה של אדם בגן-עדן שניבראה יחד איתו בצלם האלוהים, זוגתו
של אשמדאי מלך ה
|
אני והשדה לילית יוצאים כבר שבועות וזה לא קל. בהתחלה חשבתי
שזה בגלל שהיא שדה. זה ניראה לנו הגיוני, הרי לא בכל יום
נקשרים בן האדם ובת השאול. גם החברים שלי אמרו, מה אתה מחפש
אצלה, רק צרות יהיה לך מזה, תאמין לנו, רק צער וכאב לב.
|
לפעמים אני פשוט לא יכול להשאיר אותה לבד בבית. אני יוצא לעשר
דקות לקנות חלב וסיגריות וחוזר ומוצא שהיא פתחה את כל החלונות
והכניסה את השדים.
|
העיניין עם מכונות הזמן הוא שבעצם אין דבר כזה, זמן. רגע לא
רודף רגע, סיבה לא מקדימה את התוצאה, גורם לא משפיע על ניגרם.
הכל זו סתם אשלייה שניבנית במוח שלנו, דרך להסדיר את הדברים
שקורים באיזה רצף הגיוני.
|
אני כבר לא אהיה בסביבה, אבל רותי כן. רותי תהיה במצב דווקא
טוב, אחרי שישייפו לה את המתילצוית מהכרומוזומים ויגדלו לה עור
חדש, בתולי ורך כמו שכבר לא היה לה, כשנגעתי בה בפעם הראשונה.
|
"עכשיו באים?" הוא שאל אותי כשעצרתי את הג'יפ בחריקת בלמים על
מיפתנו, פותח לו את הדלת ביד אחת ומסובב את ההגה לפרסה בשניה.
בעוד הוא משתחל פנימה חשבתי על כל הדברים החשובים שהייתי צריך
לעשות ושהיו יכולים להסביר למה הגעת רק עכשיו,
|
הראש של אלדד הסתחרר והוא היה פתאום בטוח. נכון שזה נשמע
מטומטם לחלוטין אבל לך תדע, אולי העיניינים בגלות בצרפת לא
כל-כך הסתדרו, שמו עיקולים על חשבונות הבנק בשוויץ, ואפילו
דיקטטורים בדימוס צריכים פרנסה.
|
|
|
היי,
מישהו גנב את
הגבינה שלי! |
|
