|
מגע עינייך היה הופך למילים
נשיקתי היתה כמחול הצלילים
|
נשימה נחפזת אחר חברתה
דפיקת לב הולמת שוב כל שניה
|
על אהבתה הלא ממומשת
על ריקנותה היא שואלת
|
את מאמינה שלפעמים הים עצוב?
|
והוא בשלו משחק ומתעתע
אולי כבר נוגעת היא בו והוא עצמו לא יודע
|
הראש כבר מרוקן
הקץ קרוב מתמיד
|
עיניה פצועות
כואבות את חייה הצעירים
|
מדמיין את האחת אשר תבין
את מה שהוא לא מקרין
|
אני רוצה להגיע
רוצה לבוא
אל מעבר להרים הלבנים
מעבר לים הכחול
|
ובאילמותם הם מדברים חיים
מוסרים תשוקה
מכלים את הבפנים
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
