|
הוא המשיך באותה התקדמות מהססת עד שפגשה ידו את ידה,
לא יכל עוד לבלום לא לרגוע נמרח הגל עד לאופק על חוף,
|
הכל פה מקושקש,
הבאתי לך פרחים-נתת לי נשיקה,
הכל פה מטושטש,
הזונה עורכת דין והרופא אנס,
|
שוב הדפוקים, המטורפים, ההזויים שברגעיי,
הופכים לטובות במילותיי
|
כמו אז עם ברק בעיניים,
עז כמו יין אדום ואודם שפתיים
לנוכח דברים שלא נגלה פעמיים,
|
שוב התקווה אשר חוזרת ומברכת את היאוש,
כמו המשחה והתחבושת לפצוע האנוש,
כמו היין בגרונו של הפיקח
|
אינו מחפש את הבילוי הלילי,
ואת החוף בזריחת החמה,
וכשדילן ברקע לא מביט חולמני בעיני בחורה
|
האם האושר הוא פיסת כחול בתוך שמים מעוננים?
או שמא העצבות היא כתם אפור בין עצים ירוקים?
|
|
|
עד גיל 21 תגיע
לירח, עד גיל 25
תכתוב את הסלוגן
הראשון שלך, עד
גיל 30 תכתוב את
הסלוגן המליון
שלך, עד גיל 32
תשתחרר מהמרכז
הלאומי לגמילה
מכתיבת סלוגן.
חבר שלום משכתב
מסטיק. |
|
