|
פלויד
לא כל מי שכותב שירים הוא משורר!
לא מגדיר את עצמו כאחד כזה. כותב כי אחרת זה שורף
ביד ומפרסם כי בילי ביקשה.
יליד חיפה 83, מטייל ואוהב לקרוא.
"אני לא יכולה לקרוא לה כתם לידה נכון? גם לא לידה ובטח לא
כתם. אז הכי קרוב לזה, זה לידיה". הרופא השתתק.
אבא היה בשירותים באותו זמן.
|
הוא היה בריון כזה, תמיד דוחף בתור לגלגלת. יש לו המון כתמים
שחורים על השיער, כל מני בליטות דוחות על הגב, והוא היה מקיא
עלינו לפעמים- טיפוס מגעיל.
|
יללה קטנה כדי לשחרר,
וקפצתי שוב אל החומה.
|
יש לי את הטקט -
הטאץ' לומר את הטקסט בטיימינג המדוייק.
|
רוצה רק לזכור-
את הבריזה במטבח.
את הוואדי שמתחת,
ולא אותך
|
כל הצעצועים שלי, נדמה
שהתפרקו, או אבדו מקסמם
|
את הקדרה של חיי
לא אני בחשתי,
ועכשיו נשאר רק לאכול
|
את נושמת, קצב החיים מאט
אבל הזמן מאיץ, והנצח לו קיוויתי
מסתיים עם זריחה
|
לא אמרתי,
כדי שלא תתפסי אותי במילה.
|
נייר ספוג בדמעותייך.
עוד מזכרת מביקורך
האחרון.
הקזת אותו לבדך
ברגע של ייאוש
שלי.
|
פרח נבול
אבן גיר
חליל רועים
שקית ירוקה גדולה
|
זו לא את, או אחרת
שחסרות לי. געגוע, הרי, מעולם לא היה הצד
החזק שלי.
|
כבר לא כועס,
רק נוטה להתאכזב
|
לפנים עם עור קשה
משתמשים בסכין חדשה
ובתנועת יד חלקה ורכה
מקלפים את השאריות הישנות.
|
איש הרי לא ישמע
גם אם אצעק בין אנשים.
לא יבחינו באימה
ונשאר לי רק אותי להאשים.
|
אז עצרתי בחריקת בלמים,
לבדוק מה יצא לי לדרוס.
מה זה? מלאך שנפל מענן?
לא- היה זה איקרוס.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
