|
החיים דינאמים, כנראה שכך גם הדף יוצר שלי.. בגלל זה
אני עורך עכשיו את מה שהיה כתוב פה(ואולי בעצם רק
לעצמי).
אז ככה, שלום, אני דורון, נעים מאוד.
:)
אני כבר בן..(רגע של מחשבה) 20, הרבה שנים מאחוריי,
והרבה יותר מלפניי.
עם התקדמותם של החיים, אני חושב שאני הולך ומגלה כמה
הם טובים וכמה הם לא וכמה אני אוהב אותם. הרוב נמצא
כאן. בעיקר התהליכים העקרוניים שעוברים עליי, מודע
או לא מודע אליהם, אחריי מספר חודשים אני חוזר וקורא
את מה שכתבתי.
אני חושב שבזמן האחרון פחות יצא לי לכתוב פה, יוצא
לי קצת לכתוב לעצמי, אבל בכל מקרה, צריך הרבה אנרגיה
בשביל זה, ומה שבטוח - יש לי אותה.
כרגע אני בשלב בחיים (וכנראה שזו הסיבה היחידה שאני
עורך את מה שכתוב פה - כדי שאני אוכל לקרוא את זה
בעוד כמה זמן) שאני הופך להיות אני. תמיד הייתי אני,
אבל איך להסביר, עכשיו אני בתהליכים לממש את
הפוטנציאל הבסיסי שאני רואה בעצמי. אולי אני כותב את
זה בלהט הרגע, ואולי בכלל לא, אבל אני צועד אל עבר
עצמי, מהר יותר ושלו יותר ובוגר יותר ומבין יותר; כל
חוויה וכל הוויה גורמת לי להתהוות ולהיות.
המון אהבה
(בעולם הזה צריך רק אהבה)
אני מקווה שתהנו לקרוא קצת על סיפור חיי, שמסופר פה
בדרך לא דרך, אבל עם המון רגשות, בעזרת המון שירים
וקצת סיפורים.
דורון
8
הקרירות שהייתה, באותו לילה, הזכירה לי זיכרון עמום מאותה שנה
עגומה, שאני בכלל לא רוצה לזכור, אבל גם לא רוצה לשכוח.
|
זה סיפור על ילד, לפחות הוא חשב שהוא ילד, וכולם חשבו שהוא
ילד- אז נקרא לו ילד.
אז הילד הלך, כמו כל יום רביעי רגיל, בדרך הצהובה.
|
אני שלך.
כל כולי
בכל כוחי
בכל ליבי
עמוק בתוך תוכי
אני אני.
|
מתוך האגם
או מתוך הביצה
בגלל רצונם
או בגלל רצונך
יצוא יצאת ואתה לבדך
|
היא קוראת לך
ובתוכה
קסמים בצבעים
קסמים פשוטים
|
וכפריחה בעת השלג
אני לא מאמין.
הצבעים פשוט נלקחו
קלים מאוויר
|
הבית החם
השממה הרכה
שונות האדם
הליבה שבתוכך
|
Again, I'm searching for the light
I'm trying to find a home, to find a room
I hope I'm right
But you can see the gloom
Wishing it will grow
|
The landscape had changed
Just before I did
A place that cannot be named
Just the place I need
I'm still waiting
|
And life crossed your death,
your healing hands left you,
you cannot reach hope-
but you can be one
|
In my world
lion's wandering and
nothing as it was
|
השמש והירח
שני דברים לא קשורים
תלויים בחיים
על השמיים
|
כבר, אני מגיע
שלושים פירות
ארבע צרעות
ונותר לנו שבוע
|
שוב אני חולם
הפעם על עננים
מסתבר שגם הם חולמים.
הם כבר עברו
בין שמים לארץ
ספגו את המשמעות.
|
חבטות שמכות בי
מדיי יום ביומו
שיכחה חודרת עמוק
הדם כבר יודע את מקומו.
חסר.
|
אמרתי לך, אהובה
שירי הפך
שמש
|
עומד על הקצה
עם פה פעור
כבר שכחתי שאי
אפשר, אסור
חיים יקרים
|
אני כותב לך עכשיו
בלי לזכור מי אני
אני כותב לך עכשיו
|
את צוחקת
כאור שבשמיים
כזריחה חמה
ועיניך מביטות בי
הן אינן מבקשות דבר
רק קוראות לי
|
הכל הולך כל כך מהר
הכל רץ ובכל זאת מאחר
הכל מחפש את מה שלא קיים
והכל לא מודע לעולם
|
אחד
אחד הוא
אחד הוא היפה
אחד המוצא את הנראה
הוא האחד שלעד
יבין אותי
ישמע
|
למה אני מרגיש
שאין איש
איש שמבין מספיק
|
אך איני מבין
מדוע העולם משמין
ממשיך לאכול אוכל מהיר
למרות שיש מי שיזהיר.
|
שלום!
אני מרגיש את הרעד שעובר בגופך
הרי, גם גופי הוא.
|
כן. את בכלל לא קיימת
וכולם נאחזים בך
במין צורה לא מובנת
|
חלום שהופך אותנו
למציאות
תמיד נותן לי הרגשה שאני
כאן
|
מביט רחוק לעברך
הספקתי כבר לשכוח את שמך
כחלום מתוק, הרוח הנושב
הבנתי. אני אוהב
|
מודע למעשיך
לא בטוח בדבריך
הססנות צורחת
ואתה יודע.
|
ככל שתדע
תבין פחות
עולם אכזר,
|
עלים בצבעים שונים
נפלו על ראשי
שגם הוא, היה בתהליכים.
וצבעים חמים;
חמים בלב ורותחים מאהבה
זהו אני.
|
וכולם לא שמו לב
לכאב
אולי כי הם שכחו
שהם כאבו
|
מעניין, הוא אמר ושתק
הוא נחנק
ולמרות שהוא מת
משהו נשאר
אני לא יודע מה
אבל נשאר
|
ענני מלחמה בשיא תפארתם
עוזבים היום למקום שקט
הם יתקבלו בתרועות שם
הם תמיד, רוצים לתת
|
לבן.
אני כבר לא זוכר
שחור.
הייתי בטוח שראיתי משהו אחר
|
עיניים עצומות.
מחפש משמעות - שתצא,
ולא במובן הרגיל
זה כמו לסתום אזניים
|
ועכשיו כשאני מסתכל על העבר
אני מרגיש משהו מוזר
לא חשוב.
|
אני מעדיף לצחוק.
זה כואב לבכות
אבל אני בוכה
וזה עושה לי טוב
|
צבעי העולם
נמרחים
כבר שכחתי
איך הם נראים
|
אולי אין מישהו בעולם
שמבין
את העולם
אבל אני מקווה שלא
תבקשי
|
מחפש במקום שאין
מחפש במקום שאני מרגיש מסכן
אבל אני מחפש
ואני לא מבקש
לא מבקש עזרה
אין צורך בעצירה
ממשיך במסלול
שנעשה תלול
ואני כאן!
|
עיניי נעצמות
שנים של
חוסר שינה
והם אומרים עכשיו
שצריך לישון
|
צעקות או זעקות
אותיות מתבלבלות
איתן גם החיים
וגם אני
|
אל תשכח,
דמעותיך חזקות,
כי הן נשארות בתוכך.
ואתה תשכח,
אז קרא.
|
שבתי הביתה
בזכותך.
הבית ריק
דממה מסנוורת
|
ים של פחדים
שהפכו לגלים
שנהנו מהצל
וגם מהשמש
|
ולא נבין
ולא נשכיל
ולא נקבל
ולא נמות
|
אני לא מתכוון להפסיק
לא. איני יכול
הגעתי כל כך רחוק
אני חושש ליפול.
|
נמצא על אדמה ובאוויר
חושב איך את המצב להחזיר.
מבין שאני טועה
שבעצם אני לא רואה
|
השמיים מתאבלים
עלייך ועליי
אני כותב לך
בחורף קר
אח חם
מחמם אותי
יציר ידיי הוא
וכך אני אוהב
|
מאחורי הדלת
את נמצאת
וכשאושיט את ידי
ואת את ידך
היא תיפתח
|
יום הולדת! צהריים טובים!
אבא אימא וגם דודים
והשמיים כבר אותי זיהו
לא בטוח, אבל דברים קרו
|
הולכת בשדה השתיקה
הולכת ומוצאת דברי מתיקה
שבעצם מלוחים
ושבעצם קוצניים
|
החיים מתבססים על רגשות
לכן גם הסיפור שאני אספר
לעולם ישאר
גם הוא עשוי מרגשות...
|
זיעה נוטפת
דביקות עוטפת
שלם את שכרך,
מכר את חום גופך!
למרבה.
|
היא לא שוכחת
שנים של חוסר
במשהו
|
יש לנו עוד שעה
אולי יותר
עד שנתחיל לבכות
ונישאר
|
שקט טיפשי
חלום ארוך
עבד מחשבות
|
"רק בשביל"
הוא אמר לי
"תלך רק בשביל"
אז המשכתי
בלי לראות
בלי לשתות
פשוט הלכתי
|
לא מודע, מסתכל מהצד
שמונה - חלום שמחכה
Keep dreaming
|
את יודעת,
היום קראתי איך היינו פעם
סתם כך
|
אני מבקש
מעצמי
אני מקבל
מעצמי
אני דורש
מעצמי
אני נותן
מעצמי
תמיד.
|
נסיעה קצרה
אל ארץ העבר.
תרמיל ביד,
מזמזם ושר
|
נאמר שכולנו שונים
נאמר שכולנו שווים
נאמר שחלקינו נחותים,
חלקנו נעלים
נאמר שהשמש מגיעה
רק לגבוהים ביותר
נאמר כי האדמה שייכת לחלשים
|
היום מתעורר ליום חדש
שלום יום
שלום שמש
שלום אוויר
מה שלומכם?
|
מזכיר לי ים
עם הרבה דגים
מזכיר לי יום
עם הרבה שעות
מזכיר לי את מה שהייתי
|
מים רועשים
אומרים שהם
לא חודרים
אולי כי הם
מנסים
|
וכמו השיר
אותו עולם
שכה אהבת
|
במקום בו אוכל לחיות
במקום בו ארצה להיות
שם אשאר לעולם
ושם ארגיש
|
כתבתי לך שיר
הפכתי אותו לכדור
וזרקתי אותו על הקיר
מוזר, אומרים שאסור.
|
והם ימשיכו לאיים
"נגרום לך לא להיות מאושר"
והם ימשיכו בשלהם
|
היא אומרת
חלום
ורדי אלמוות
קול גבוה
אני יצרתי
|
חלום של
איש ש
לא מכיר את
חייו
|
חולף לו החורף
ואני איתו
פעם ראשונה
מזה שנים
|
אני זוכר אותך.
צבע הפכפך,
לא מודע,
אוהב,
כן.
|
טעינו, ואני נשארתי
למצוא את היתוש
|
הפנים הפכו סגולות
ומרוב דמעות
שהיו בתוכי
נזכרתי
|
אף אחת לא ירשה
שום כיסא ושום קטין
לאופק נצעד
עם מכחול ואותה אחת
|
היא יודעת
היא יודעת
חולמת בהקיץ
היא רואה
|
חם בבית
ורעד בגופך
אתה לא זוכר
ממתי אני איתך
|
יש משהו בחלום,
אמרתי לעצמי-
יש משהו בחלום.
|
ונסעתי מכאן
על גל שנשבר
הרחק,
בקצה ההר
המילים שבלשוני
הרוח שבאפי.
|
ובעצם זאת הייתה כל הכוונה
אבל של מי?
|
אל תעזבני
רוח
אל תחפש
מקום אחר
לשכון בו
|
כי אני שם
כי אני פה.
כי אני רוצה
כי ארצה.
כי.
|
השיער
מסתיר אותך
מן השמש הלוהטת
העננים כבר לא יגנו
עלייך
|
קרניים זדוניות
בתחפושת של אור
מצאו אותי
שיכור
|
הנאה צרופה נשמעת
כמעט כמוני
וכעס בלתי יאמן נשמע
יאמן כמוני
|
ליבי כשמש בשמיים!
שוקע לפעמים;
אבל תמיד נמצא
מאוחר.
|
החופש מגיע
הוא תמיד פה
כמו השמש
מעטים חיים בקוטב
|
אין כבר על מה לדבר
שנתיים או שנה
או אפילו יומיים
ממשיך לישון
|
קרוב למכחול אני ניצב
ואין לי עבר
ואין לי עתיד
|
בין עתיד לעתיד
מסתתר לו
ואין דבר בבשרו
וציפור מתהלכת
|
בשלהי עולמך
פוסעת אל עברך
צפה בתוך נשמתך
ואתה שיכור
אני איתך
|
אני חוזר על הרגלים
אני מפסיק, ואז מאדים
אני הולך, מחפש לי בתים
אני שובר את הגלים
|
בלכתי אל הים
בשובי אל החום
נתקלתי בעצמי
|
אש בצבע פז.
במסע;
הולך והאש לידי
מבקשת לצאת מתוכי
|
בכיוון הדמעות
שקט מאחר
טישטוש שלך
ושלי
הכל חוזר.
|
מי אני שאשמור
מי אני שאזכור
אפרוש כנף ואעבור
לחיים טובים יותר
|
לפעמים אני מוותר
כי אני יודע
לפעמים אני זוכר
רק מפני שאני שומע
לפעמים אני חושב
|
"אהבתנו היא כל מה שנשאר"
הוא חזר ואמר
הסגנון לעד ישתנה
ואני איתך, הוא אמר
|
מרגיש את כוח
המשיכה
ובלב אומר
"הוא זניח"
אפשר להזניח
הרי מדובר במסה
קטנה מאד
|
שלום
אכזבה
היום
תקווה
תמיד
אהבה
עתיד
אמת
חלום
|
חלומות שחלמת;
לילות שלא ישנת;
הכל חסר משמעות.
|
בלילות קרים
השמיכה נופלת מעליי
השירה נוחתת
בזרועותיי
פתוחות כאילו רק אתמול
כאילו רק אתמול
|
החיים תמיד יהיו חיים ולא חיות
העולם תמיד יהיה עולם ולא עולמות
היום תמיד יהיה היום ולא יממות
ועכשיו יהיה תמיד עכשיו.
|
מבצר של אנשים
שמפחדים משינוי
חבורה של רבנים
שמגנה על עילוי
ואני, מסתכל מהצד
|
מסתכל על העתיד
מתקשה להתרכז
חם בפה
צורב באוזן
ושורף בעיניים
ממשיך
|
ואין דבר גדול
ממה שעוטף אותי,
ואין דבר קטן
ממה שבונה אותי,
כל רגע בחיי
|
קשת בשמיים
כבר שכחתי מה היא מייצגת
שנים שלא הסתכלתי
שנים לא מפסיק ללכת
|
האוטובוס מגיע
מוציא את הארנק
הדלת נפתחת, צלילים מוכרים
מוציא כרטיסיה
קונה עוד אחת
הדלת נסגרת.
|
דיברתי פעם אלייך
מילים סגולות
שזורות יחדיו
כאילו סתיו
כמוני כמוך
|
יצאתי מהחלום רועד
רעם מכה
לא מודע
|
הגשם יורד
כקרני השמש
האיש נרטב
כמי שמתייבש
|
פרח היית
פרח עודך
האביב מלבלב
והלב אביבי
השלג יורד
הרחק בתוך ליבי
|
אני זוכר קולות גועשים
וימים רועשים
ולילות מעייפים
שומע, רואה ובעיקר מרגיש
|
אין דבר, מותר
להיות
אין דבר, מותר
אני מרשה
|
בא לי פשוט לצרוח
אבל יש אנשים מסביב
הם סתם יתחילו לשאול שאלות
בלי כוונה אמיתית
|
אחת - הציפייה ששמונה כבר יגיע
רק גדלה
שתיים - מכפיל בראש בארבע
(רק בשביל להרגיש ניצוץ)
|
אוי, אני מחפשת מה שאין
וחלמתי על שתיהן
שתי בנותיי החמודות
מחפשות להן צרות
הן בכלל לא קיימות
אבל חלמתי עליהן
|
שקט.
הגשם מטפטף על עורפי;
אף אחד לא אמר.
שקט.
אני עם עצמי;
בליבי אני שר.
|
עוד לא, עוד לא
עוד לא, עוד לא
עוד לא
|
נאשים את השמיים
שלא הגנו.
נאשים את הפרחים
שרק הגיעו
וכבר נבלו.
נאשים את הדרכים
שכבר הושמדו
לפני שנסללו
לא נאשים דבר.
|
והנה הוא נוזל
מחפש את הדרך הטובה ביותר
כל אימת שמשהו זז
כך גם הוא
לכיוון הטוב ביותר.
|
אתה מחפש את הריק
שבתוכך.
מבקש לשמור אותו
ולשלוט בו
אתה מבקש סיכויי לחיות.
|
התעוררתי אל תוך חלום.
ואת אינך.
בלדה שנפרשת
על פני האין-סוף.
שאבתי אותך
אל תוך ליבי
אהובתי.
|
כדור האש הגדול
חיכה לנו בכל פינה
והאיר כל חשיכה
אך בכל אור יש גם חושך
|
עיניים זולגות
אני כבר לא שומעת
טיפות מגושמות
אני כבר שוכחת
|
דמעה, נופלת על חיי
כבר שכחתי. עד מתי?
נשבור את הכל
ונחייה
|
במסווה של ציפור
שרתי לך שיר
הוא התחיל בנוחות
שכמוה לא ידעתי
|
אני שומע
איפה את עכשיו?
אני יודע
השאלה אם זה נחשב
כן, אני חושב
|
האם אתה שומע?
אני יודעת שאתה
מקשיב.
|
ובפעם האחרונה
היה שקט
חזרתי אל הנוף
שעטף אותי
כה קרוב
|
ברגע של כעס
ואולי של עצבות
הרגשתי רוגע מלטף
שהזכיר לי מי אני.
|
בעולם אחר
בארץ אחרת
בעיר אחרת
ביער אחר
|
וכשאני מביט בעינייך
וכשהזמן עובר
אני לא מאמין
אני פשוט רוצה להישאר.
|
דיברנו על זה,
אמרנו שבינתיים תפסיק.
למה אתה ממשיך?
|
התעורר.
עינך בכפות ידיך
השמש טופחת על ראשך
היא גדלה למימדים עצומים
והעולם בשלו
|
אהה מילים יפות
דיי! שקט!
אין שום חשק
שוב פעם לרצות
מה את מבקשת?
אני כבר לא בעסק
גברתי
לא
|
קם עם דימעה
וגם הבעה
מוזרה ביותר
שבה אני לא רוצה להישאר
ממשיך לחשוב, והבוקר-
הוא כבר עובר
|
השתוקקתי כל כך לכחול
עד שהתבלבלתי
כבר עברה שנה
אני זוכר
|
טיפוס שבורח
ובעצם מודע או לא מודע
מדוע העולם ורוד
כשאני אני
ואת את?
|
חלום; חורף משחק בחדר
ואני איתו
|
בשתיקתי מצאתיך.
אינך אלא מראתי שלי
וקולך ענוג
כיום וכליל
חוזר ומנגן
פורט על מיתרי אהבתי
|
עמוק בפנים את נמצאת.
מעטפת של חלומות,
ספק אשליות,
ואני.
אחת אחת
משיל אותן מעלייך
ובעצם אנו משילים ביחד.
|
אני בטוח.
כל ארץ שמיים ושביל
שאבחר
ואבחר
|
הפכנו שירים
שהיו סיפורים
לימים טובים יותר
והיו ימים
|
התקווה משכה אותך
אל ארץ לעולם
שמעת את קול הרסיסים
בבוקר קר
אתה לבד.
|
חלום של הרים
וגבעות
עצב של אחרי
שמחה שלפני
אני כבר לא מבין
|
אמרתי שלום
והיא אמרה
שאין
אמרתי תקווה
והיא אמרה
מסכן
|
אני לא זוכר שראיתי סוס
כל כך לבן
"היי! אתה! לך מכאן..."
הכל כבר מאוס
לא נשאר דבר
|
סתם פתאום
החושך השתלט על העולם
או לפחות על חלקו המוכר
טיפות הגשם נגעו
כפי שלא נגעו אף פעם
|
לאן נעלמת?
אף פעם לא היית.
בא והולך
אתה קורא לעצמך רגש?
|
רחוק ככל שאלך
השמיים יזוזו
ויקפאו במקומי
אוהבים כחלום.
|
שמש מבעד לענן
אבל היא בכל זאת רואה
ירח מטושטש
פחד בעיניי
|
שקט
אחרי סערה
הארוך והיפה
|
בשלוש וחצי בלילה,
בשעה מוגדרת
היא שמעה.
|
שינה עמוקה;
מונה את השניות.
מוסיף סימנים מנחים,
אבל לא אותי
|
הילה
עוטפת אותי.
להיות או לחדול
שתי בחירות זהות
הנה אני...
|
ששש...
שמעתי ש
ששש...
שאתה הצלחת
ששש!
|
שלווה חיפשה אותך
כי קראת לה בשמה
והיא קראה לך
ואתה, לא הבחנת.
|
הקשבתי פעם לפעימות ליבך
ואיני חושב שידעת
כל כך הרבה
בכל כך מעט
|
צער השתיקה
והצער שבשתיקה
חיי הם כאב
חיי הם אמת
חיי הם רגש
חיי הם אהבה.
|
הללו!
הללו את הירח,
את הכוכבים
ומה שביניהם
|
העולם ניגן את שירו
האחרון היה כלא היה בכלל
והדרך בוערת
הלוך וחזור
רודף אחרי האין סוף
כדרכה של מנגינה
|
איש יקר,
זוכר שאמרת:
"זמך עבר"
לא באמת ידעת
|
במקום רחוק
הרחק, בתוך הצחוק
גלים מתנפצים
הים שקט
הזמן עוצר מלכת
|
עברת כבר את חבלי הלידה שלך, ואתה הולדת לעולם את הדבר הכי יפה
בעולם - אותך. אתה שותק, כי אתה יודע שזאת האמת; ומצד שני אתה
הרגע "מתפאר" בזה. צניעות לא הולמת אותך, היא אמרה.
|
ברור! שפוט לפי מעשים, לפי מעשים! רק ככה תוכל להגיע להבנה
המוחלטת. הרי אני, אינני מבין דבר, אבל בכל זאת אני מצליח
לקרוא מחשבות. משהו לא מסתדר! זה נורא פשוט.
|
cause I believe in you
I believe in you
I believe...
|
We see the truth
but, can we hear it?
|
have I told you to run?
have I ever told you to hide?
have I ever told you not to be?
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
אני רוצה נורא
להשאיר את חותמי
בעולם הקר
והמנוכר הזה.
וכנראה, שזה הכי
רחוק שאני
אגיע.
אחת שרוצה
שיזכרו אותה. |
|
