|
כולם רוצים עולם שמח?
דורון איש הנמלים?
דורון והאפלוליות.
בגלקסיה קטנה ולא נחשבת, בכוכב קטן כחול וירוק, ביבשת יבשה
במיוחד ומשעממת, בארץ פיצפונת, בחור נידח המתיימר לקרוא לעצמו
עיר, קרה ונולד היצור החכם ביותר בתולדות היקום.
ולא רק שהיה לו את הביש מזל להיות במקום כה מסריח, הוא היה גם
עגבניה.
|
היה לי דוד, בשם משה. כל הזמן ריכלו עליו אצלנו בבית.
אבא אמר שהוא לקח את כל הכסף מאמא שלו, אמא אמרה שהוא מתעלל
בילדים שלו ושלל סיפורים מופלאים.
נדמה לי שהוא אפילו עף לירח פעם, או לפחות לאמריקה.
|
זה היה יום רגיל, כמו כל יום. ביום רגיל אני מתכוון למשעמם
נורא, עבר חודש מאז שהלכתי לגיהנום המשרדי ההוא, דנה יצאה איתי
לפגישה אחת אכלנו פיצה, הצעתי ללוות אותה הבייתה והיא סטרה לי,
התענוג...
|
''אז אתה מבין... אם אדם ממוצע יקבל כוחות על כן? אתה עוקב?''
עקבתי, ואישרתי זאת בהנהון קצר ושאיבת המילקשייק אייס-קפה שלי
דרך הקש בקול מצמוץ רעשני ''הוא יהפוך לסופר גיבור, או סופר
רשע, זה הוכח בכל הקומיקסים כן?'' הנהנתי שוב, תוך כדי גיששתי
עם הקש אחר שאריות
|
''אני אצא איתך ביום שבו הגיהנום יקפא וחזירים יצמיחו כנפיים
ויעופו!''
מיצמצתי בעיני והסתכלתי עליה, היא נראתה די משועשעת מהרעיון
שהצעתי לה לצאת איתי, הפנים שלה עוותו בבוז וסלידה בו זמנית."
|
לפני שהלכתי לישון, הסתכלתי מהחלון, היה לי קר אז חשתי צורך
לסגור אותו. המשכתי להסתכל מהחלון...
|
זה היה בוקר מסריח, ככל בוקר אחר. לא יכולתי לפתוח את עיני
משום הזוועה הצהובה אשר נדבקה עליהם, והופיעה משום מקום במהלך
הלילה (לפי אריסטו ישנן תופעות רבות אשר על בני אדם אין להבין,
וזו אחת מהן).
|
גרגנטואה הלך ביער, רעב כירסם בבטנו.
הוא לא אכל מאז כיפה אדומה שאלה אותו היכן הבית של סבתא...
|
לילי, כך כולם קראו לה, איך היא קראה לעצמה, אף אחד לא ידע,
ואני חושב שגם היא לא.
היא הייתה התושבת הקבועה של רחוב ז'בוטינסקי, תל אביב, שם ליד
חנות הסקס...
|
היה לי חם, חם מידי, גופי הפריש כמויות של זיעה שהיו יכולות
להרוות את הסהרה, לפחות כך הרגשתי.
הורדתי את מכנסיי, החולצה ירדה כבר מזמן, נאנחתי בעודי נלחם
לשחרר את גבי החשוף מהכסא, ויתרתי, הזיעה הייתה דביקה מדי.
זרקתי מחק על המאוורר...
|
בשדה חיטה צהוב ורחב ידיים עמד ילד. גבעולי החיטה התכופפו
בכבדות תחת משקלה, היה צריך לקצור אותה בקרוב. הרוח טלטלה את
החיטה בגלים ארוכים ומהפנטים. הילד עמד שם
|
אני איש, ואני סגול.
יש הרבה מיעוטים בעולם, אבל אני הוא המיעוט, בה' הידיעה.
יש רק אחד כמוני, איש שצבע עורו, שערו, עיניו, דמו ובשרו הם
סגולים.
אני מסתובב ברחוב וכולם מסתכלים עלי בתיעוב, או שזו הערצה?
|
הוא פשוט שכב שם, מכוסה בדמו שלו.
גופו המרוטש, המרוסק, שוכב בדממה על הקרקע.
עיניו הקרות, המתות, נועצות בי את מבטן חסר החיים כאילו שואלות
אותי, מתחקרות אותי.
|
מי אני? מה אני? בן אנוש, אדם.
מה זה אומר? האם בן אנוש זה כל ילוד אישה?
האם זה לא אומר שעליך להתנהג באנושיות? להיות אכפתי לאחרים,
לחיות.
|
|
|
מצטערת, אמא שלי
לא מרשה לי
לאכול אחרי 9
בלילה...
ילדה קטנה
לפדופיל שמגיש
לה סוכריה
"רגילה"... |
|
