|
נולד בנתניה, אותה עיר שלפי ראש העיר יש בה את 14
ק"מ חוף ים היפה במדינת ישראל אם לא בעולם כולו. מאז
שנולד מנסה דורון לפרוץ את הגבולות, הבלתי ניתנים
לפריצה, העוטפים את העיר - כאשר קיבל רישיון נהיגה -
הצליח במשימתו.
אהבתו הגדולה להומור רק גדלה עם השנים והיום הוא
הגיע למצב של שיגעון טוטאלי... המצב חמור יותר
משתוכלו לתאר, את כל הטירוף הילדותי שלו הוא שמר
בבטנו וטרם סיפר, אנא אם במקרה נפלתם על דף היוצר
הזה תברחו מיד בלי להיסתכל לאחור, המילים שתקראו פה
קשות...
לסיום, דורון הוא בחור שרמנטי בעל חוש הומור מפותח
יליד מלחמת לבנון שטרם הספיק (ולא רוצה) להתבגר.
ראשים אפורים עומדים מזילים דמעה,
חושבים על האחת שמהם הלכה.
מצדיעים לה בפעם האחרונה,
ומכסים אותה באדמה.
|
אל תספידו אותי, אני עדיין אתכם, לא הלכתי לשום מקום אני נמצא
בראשכם.
אתם אולי מכחישים, אתם לא רוצים להאמין, אבל זה אני, לא תצליחו
לסלק אותי כל כך מהר.
אני לא מאמין, לזה לא הייתי מוכן יש עוד כל כך הרבה דברים שטרם
הספקתי ללמוד, שעוד לא הספקתי לחוות
|
ראשית חשוב לי לומר כי יש במילים אלה מטרה לפגוע במי שקורא
אותם וכי יש לייחס חשיבות רצינית לכל מה שנאמר ורצוי כי תזילו
דמעה בזמן הקריאה כי לי לא ממש איכפת!
כמה פעמים יצא לכם ללכת לבר, פאב או בר קפה, שבעצם זה בית קפה
על מי הם מנסים לעבוד, ולהתחרט בכלל שיצ
|
יום ראשון בבוקר, השעה בשעון כבר 07:00 ואני מפהק. הכרוז מודיע
"הרכבת לת"א, לוד ותחנות הביניים תיכנס לרציף מס' 2 בעוד כ3
דקות. האנשים מתגודדים, חיילים עם תיק לשבועיים ואזרחים שרוצים
להגיע לעבודה בזמן, מתכווצים כאילו היו הם אדם אחד.
הרכבת כבר מגיחה מהאופק,
|
הנוזל זורם, הכיוון לא ידוע, משקה אותך בזהירות ואתה תחת
שכרות, לא יודע מה אתה מסוגל לעשות, משוטט ברחובות, ומסתכל לכל
הכיוונים.
והנה משום מקום מופיעה ציפור, אתה מרגיש שאתה יכול לעוף, פורש
ידיך לצדדים ומדמיין את עצמך מסתכל על כולם מלמעלה, מדמיין
שאתה חופשי
|
אני רוצה לספר לכם על בחורה שאיתה יצאתי בשנה האחרונה/שמה הוא
תשס"ג אבל זאת לא הנקודה/כשהתחלנו לצאת ליבי היה מלא
בתקוות/חשבתי שהיא האחת שתשכיח את כל הצרות/חשבתי שהיא האחת
שתגשים לי את כל המשאלות/הייתי בטוח שהיא תהיה הגדולה מכל
האהבות/אבל כגודל הציפיות כך גם
|
אנשים מפוחדים, דואגים וחוששים, והכל מסתכם במחשבות. אנשים
הולכים ברחוב והראש שלהם נמצא במקום אחר במקום לחוץ ועצבני והם
מפספסים כל מיני דברים חשובים אשר נקלעים לדרכם בלי לדעת מהם
יכלו להוסיף להם.
גם אני הייתי כזה, הייתי הולך ומוטרד עם מחשבותיי מבלי לשים לב
|
|
|
אני זה אחד מאלה
שאסור להם לאכול
קמח, אחרת אני
אמות.
נשבע בכל החיטה
שבעולם! |
|
