|
זה היה ערב סגרירי בשנת 1979, השמש יקדה.
בצידו האחר והפחות מפותח של העולם,
בעיר הסמוכה לכרך הגדול, בבית חולים קטן,
ישבו להם הרופאים והאחיות
והעבירו דחקות על יום אתמול.
לפתע, בשריקה מחרישת אוזניים,
נפתחה דלת חדר המיון החשמלית
ובמפתנה עמד בחור סימפטי בשלהי גיל ה-40 וצעק:
"אני צריך עזרה! אשתי יולדת!".
וכך לאחר מספר שעות לא מבוטל, הגיח לאור הפלורוסנט,
תינוק קטנטן ושמנמן שלאותה העת, נקרא:"התינוק".
לאחר פליק בטוסיק וחיבוק אוהב של אימו,
נקרא האב הגאה לחדר היולדות ופגש את "התינוק".
בראות האב את "התינוק", נתעתקה נשימתו
וליבו החסיר פעימה - ואז ידע, כי קיבל מתנה!
ולכן מבלי לחשוב יותר מידי,
קרא ל"התינוק":"דורון" ושלחהו לישון.
מאז ועד היום גדל לו, דורון, חווה אושר ועצב,
וכתב קצת דברים, שלכם מוצגים,
אז קראו את התוכן בקצב!
;ר)
A knock on the door - I jumped; didn't expect to see him so
fast. I couldn't move - my knees turned into jelly. Then the
doorbell rang. I swallowed and started moving towards it.
|
הכל בעצם התחיל כרגיל, השעון צלצל ב 08:30 בבוקר, קפצתי מבוהל,
התבוננתי סביב, לקח לי כמה שניות להבין שאני כבר לא בחלום...
|
אבל תודה על המים!", חייכתי, "בבקשה..." עניתי חלשות (יחסית),
בעודי חושב מחשבות זימה של רצח...
|
זאת הייתה ההזדמנות שלי לברוח, להשאיר את שנאמר בכך, חסר
משמעות. זאת הייתה ההזדמנות היחידה שלי לשכוח שאמרתי את אותן
שלוש מילים נוראיות
|
Have you ever seen the moon at daytime?
I have...
and cried.
|
"Bless me father, for I have sinned...
...I had impure thoughts and I am afraid to follow my
heart"
|
אינני יודע מה עוד לעשות,
אני אוהב אותך, אני צריך אותך!
|
אז אם כולנו ביחד, למה את לבד?
ואם זה לא בגללך, אז מי אשם פה בכלל?
|
אנחנו יותר מידי ידידים שלהן
|
עכשיו... וגם עכשיו
וכמובן עכשיו... ברור שגם עכשיו
|
הנחת את מחשבותייך ותקוותייך
על כיפת ההגנה שלי - ואז ריח שערותייך
|
לפעמים כשאני לבד,
הקירות סוגרים עלי
והתקרה נופלת לרצפה.
|
"אני מולך, שלך - מה עוד את רוצה?!?"
|
אני קם בבוקר ואת שם,
אני הולך לבי"ס ואת שם,
|
...עבר ונגמר האני הישן,
שאוכל את החרא ומבקש גם הדרן,...
|
...כל-כך רציתי שתביני, שמאחורי המבט המקובע שלי,
יש המון דברים שרציתי לומר...
|
ההרגשה הזו, שמלווה אותי תמיד לפני מבחן חשוב, שלא התכוננתי
מספיק, או לפני ראיון לעבודה שאני ממש ממש רוצה...
|
עברתי ניתוח לב פתוח וכרתו לי חדר, עלייה
ושתי מרפסות עם פרגולה.
|
Fuck All, All Fucked After All - Fucking Disappointment...
|
אז איך מוצאים אותו בכלל?! או אולי... איך מוצא הוא אותנו?!
בכדי לשמור על אושרך, צריך לדאוג לצרכיו, להוציאו לטיול, לנגב
את רגליו; להאכילו ולהשקותו, להפגין כלפיו אהבה.
ישנם אושרים שונים, מסוגים שונים ולכל אחד יש דרך אחרת לשומרו.
|
אז אמרתי לה שראיתי אותם מתנשקים.
|
"מי אתה?" שאלתי.
"אני מהנדס..." ניסיתי. "לא! לא במה אתה מתעסק, אלא מי אתה?"
שוב קטעתי את דברי... יש לי הרגשה שאני הולך ממש לעצבן אותי.
|
שלוש נקודות עיטרו את צווארה...
|
אל הארכיון האישי (14 יצירות מאורכבות)
|
נשארו לי הרבה
זכרונות מלוחים
מוניקה לווינסקי |
|