[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דורון גוטמן
I gaze at the world, waiting, looking for that glimpse of
pure bliss...


אל היצירות בבמה האהובות על דורון גוטמןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דורון גוטמןאל היוצרים המעריכים את דורון גוטמן
זה היה ערב סגרירי בשנת 1979, השמש יקדה.
בצידו האחר והפחות מפותח של העולם,
בעיר הסמוכה לכרך הגדול, בבית חולים קטן,
ישבו להם הרופאים והאחיות
והעבירו דחקות על יום אתמול.
לפתע, בשריקה מחרישת אוזניים,
נפתחה דלת חדר המיון החשמלית
ובמפתנה עמד בחור סימפטי בשלהי גיל ה-40 וצעק:
"אני צריך עזרה! אשתי יולדת!".
וכך לאחר מספר שעות לא מבוטל, הגיח לאור הפלורוסנט,
תינוק קטנטן ושמנמן שלאותה העת, נקרא:"התינוק".
לאחר פליק בטוסיק וחיבוק אוהב של אימו,
נקרא האב הגאה לחדר היולדות ופגש את "התינוק".
בראות האב את "התינוק", נתעתקה נשימתו
וליבו החסיר פעימה - ואז ידע, כי קיבל מתנה!
ולכן מבלי לחשוב יותר מידי,
קרא ל"התינוק":"דורון" ושלחהו לישון.

מאז ועד היום גדל לו, דורון, חווה אושר ועצב,
וכתב קצת דברים, שלכם מוצגים,
אז קראו את התוכן בקצב!


;ר)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
A knock on the door - I jumped; didn't expect to see him so
fast. I couldn't move - my knees turned into jelly. Then the
doorbell rang. I swallowed and started moving towards it.

פואנטה
הכל בעצם התחיל כרגיל, השעון צלצל ב 08:30 בבוקר, קפצתי מבוהל,
התבוננתי סביב, לקח לי כמה שניות להבין שאני כבר לא בחלום...

יומן
אבל תודה על המים!", חייכתי, "בבקשה..." עניתי חלשות (יחסית),
בעודי חושב מחשבות זימה של רצח...

זאת הייתה ההזדמנות שלי לברוח, להשאיר את שנאמר בכך, חסר
משמעות. זאת הייתה ההזדמנות היחידה שלי לשכוח שאמרתי את אותן
שלוש מילים נוראיות


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
Have you ever seen the moon at daytime?
I have...
and cried.

רומנטיקה
"Bless me father, for I have sinned...
...I had impure thoughts and I am afraid to follow my
heart"

אהבה
אינני יודע מה עוד לעשות,
אני אוהב אותך, אני צריך אותך!

בלדה
אז אם כולנו ביחד, למה את לבד?
ואם זה לא בגללך, אז מי אשם פה בכלל?

אכזבה
אנחנו יותר מידי ידידים שלהן

אהבה
עכשיו... וגם עכשיו
וכמובן עכשיו... ברור שגם עכשיו

אהבה
הנחת את מחשבותייך ותקוותייך
על כיפת ההגנה שלי - ואז ריח שערותייך

געגוע
לפעמים כשאני לבד,
הקירות סוגרים עלי
והתקרה נופלת לרצפה.

כמיהה
"אני מולך, שלך - מה עוד את רוצה?!?"

געגוע
אני קם בבוקר ואת שם,
אני הולך לבי"ס ואת שם,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
...עבר ונגמר האני הישן,
שאוכל את החרא ומבקש גם הדרן,...

היא ואני
...כל-כך רציתי שתביני, שמאחורי המבט המקובע שלי,
יש המון דברים שרציתי לומר...

מכתב
ההרגשה הזו, שמלווה אותי תמיד לפני מבחן חשוב, שלא התכוננתי
מספיק, או לפני ראיון לעבודה שאני ממש ממש רוצה...

אהבה נכזבת
עברתי ניתוח לב פתוח וכרתו לי חדר, עלייה
ושתי מרפסות עם פרגולה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
Fuck All, All Fucked After All - Fucking Disappointment...

אז איך מוצאים אותו בכלל?! או אולי... איך מוצא הוא אותנו?!
בכדי לשמור על אושרך, צריך לדאוג לצרכיו, להוציאו לטיול, לנגב
את רגליו; להאכילו ולהשקותו, להפגין כלפיו אהבה.
ישנם אושרים שונים, מסוגים שונים ולכל אחד יש דרך אחרת לשומרו.

אז אמרתי לה שראיתי אותם מתנשקים.

"מי אתה?" שאלתי.
"אני מהנדס..." ניסיתי. "לא! לא במה אתה מתעסק, אלא מי אתה?"
שוב קטעתי את דברי... יש לי הרגשה שאני הולך ממש לעצבן אותי.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
ציור קיר
אל היצירה

שרטוט
אל היצירה
שלוש נקודות עיטרו את צווארה...


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה




אל הארכיון האישי (14 יצירות מאורכבות)
הכי כיף בלהיות
צעיר זה להבין
את זה אחרי עשור
כשאתה כבר לא.




ק. מרכוס, כבר
לא ילד אבל
מזדקן.


תרומה לבמה





יוצר מס' 9. בבמה מאז 30/11/-1 0:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדורון גוטמן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה