|
זוכה פרס "מריר הענף של השנ"ע" לעונת 2003.
המבקרים אמרו עליו: "יש לי בעיה עם העברית, אני לא
מצליחה לקרוא את האתר"; "זה הכל? אי אפשר לשפוט לפי
שלוש יצירות..."; "נחמד" וגם "נחמד מאוד".
זהו יוצר דל, המתמחה בהעתקת חומרים מכל הבא ליד.
אם בכל זאת נחפש בו משהו חיובי, אז יש לציין שהוא
מעשן, ולכן צפוי למות מוקדם מן הצפוי.
קיבלתי את הצו בשלושים ליוני, ורצו שאבוא לעשרים וארבע יום
באמצע אוגוסט. ישר התקשרתי למשרד קישור וביקשתי בטון מנומס את
הקצינה. ידעתי שם אני אצעק ישר על המש"קית אז היא תמציא איזה
תירוץ ולא תעביר את הקצינה. תגיד שהיא יצאה או משהו. התוכנית
היתה לדבר יפה למש"קי
|
משקפת טובה עולה בריקושט ארבע מאות וחמישים שקלים. סכין בעלת
להב רחב עולה שלוש מאות שקלים נוספים. התפללתי שכרטיס האשראי
שלי לא יכזיב והוא אכן ספג את סכום הקניה. ביקשתי מהמוכר
שיפרוס לשישה תשלומים, למרות שלא היתה לי סיבה טובה.
|
"תנוח מוטי, זה לא בריא ללב שלך. אני חושבת שכבר פספסנו את
הרכבת של ארבע וחצי. זה לא נורא, ניקח את הרכבת הבאה".
"אני בסדר גמור, חיה. הרכבת הבאה בשעה שש חבל שסתם נחכה. בואי,
אנחנו תיכף מגיעים."
|
Cold summer day
are coming quickly
Do you think of what could have been?
Do you ever think at all?
|
בילדותנו
נהגנו להסתובב
ולהשמיע משפטי חוכמה כגון:
"תפסת מרובה, לא תפסת."
|
בין חדרים הוא נודד
אולי נקרא לו עודד
|
ילדות חמודות
שפוגשים באינטרנט
הן בדרך כלל מאכזבות
|
מביטה במורה הפסיכומטרי,
עיני העגל הבורקות שלך
מסגירות ריפיון שיכלי,
מגככת ופולטת "לא הבנתי".
|
כל שירי האהבה
שיכולתי לצטט לך
יאלצו להמתין לשעתם
|
כל אשר שכחתי
וכל שעוד אשכח
נפגשים בסניף הדואר
|
הסרטן שממנו אמות
יגרם מהסיגריות שאני מעשן
|
העולם הוא תוכנית ריאליטי
תוכנית בלי מטרה
|
הרגעים הכי טובים של החיים
הם רגעי הצחוק הקצרים
|
הרגעים הכי טובים של המתים
הם כאשר התולעים
|
זה השיר על ההוא שלא ניסה
אף פעם לא ניסה
ובטח שאף פעם לא הצליח
|
בשעות ענוגות
אפשר וגופך
מתכדרר, מתערסל
נלחץ בין ידי
נלחץ אלי
|
ואיך שאת יודעת
לשבור לי את הלב
בצורה כל כך יפה
שאני מרגיש אשם
ומבקש סליחה
|
חדש במקומותינו:
הכל מתקצר
הזמן מתקצר
|
עוד יבוא היום,
עת נשכב שנינו,
זה לצד זה,
אתה שהיית מנהל בכיר בהיי-טק
ואני שלא הייתי.
|
מי הוא זה המנפח בלון
באותו הגז המכונה ציקלון?
זהו ידידנו אלון
הוא תמיד חומד לצון
|
וככה הבנתי פתאום
שאני לא מסוגל
לשקר לעצמי
|
מה שמתחיל ומה שנגמר
ומה שלא בדיוק אותו הדבר
|
מה תעשה,
אם תפגוש בחורה
נחמדה ונאה
|
ועכשיו
לפני שחרור
אני על גג העולם
|
על הגבול הדק
שבין מציאות לדמיון
שבין שפיות לשיגעון
|
הרבה מדברים על שלום,
שלום, מדברים בו הרבה
ובכל זאת, בכל זאת,
דבר לא נעשה בעניין?
|
מה יש בחיים האלה?
כל כך הרבה עצבות יש בחיים האלה
|
ושוב חזרתי לתיכון
לאותם ימים חורפיים
אותם רגשות מציפים
|
הגיע הזמן לספר להורים
כמה עובדות חשובות
על ילדיהם
|
גם אכזבה של הרגע האחרון
כמו איזה מבט פנימי
רווי משמעות עצמית
יכולה בבת אחת
להפוך לאיזו תובנה מעמיקה
|
תני לי, תני לי
תני לי לעשות לך טוב
|
|
|
פעם, הייתה במה
קטנה ומוזנחת.
יום אחד, פגש
בועז בבמה, ונשא
אותה לאישה.
מאז היא במה
חדשה.
מתוך קורת חייו
של בועז חדשה,
פרק 7 "החתונה". |
|
