[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי דורית אלון
ילידת 52. נשואה ואם לשלושה גברים מקסימים. נולדה
בגליל אבל חיה בפרברי תל אביב. מרגישה על יד הדברים.
רוצה להספיק להגיע לדבר האמיתי. גם בשירים.




לרשימת יצירות השירה החדשות
אבא אינו שמח לקראתי
עיניו ללא מבט נוקבות אותי
מה הוא רואה בי

יש מוות שמתקבל

אין בו זעקה
אין בו שבר

אהבתך כמו מגדלור
מאירה למעלה ורחוק

אהוביי
מתים וחולים
ואני מהלכת ביניהם
לא ענווה דיי

אובדת
בביתי שעוצב בידי זר
מרובה חדרים

שרוע במיטתך
פעור אברים
מת נושם

גופך הגדול שמוט בכסא
נכנע לאדמה

הם התהלכו בגן
חסרי דעת ומאושרים.

אני נעה בזהירות
בוחנת מחדש את חיבורי גופי
על מצחי מדבקה שביר

המילים שלי
הן שופר צלול ומדוייק
לתובנות נפשי

במחצית השניה של חיי
המגרש מכוסה עשבים שוטים
הגדר פרוצה

בשלב בו חיי התאזנו
השקט אינו נחלתי

מחלון משרדי בקומה חמש
גגות העיר מעורבבים
ישן עם חדש

כל האושר שיהיה לי בחיי
טמון בתוכי

חיי עוברים בתפר שבין הוריי וילדיי
והורותי מתהפכת

הזוגיות שלנו עומדת במבחן השתיקה
לא במבחן המילים

המדינה לקחה את בניי
בלי רשותי

החיים כמו גלגל ענק
שמסתובב
פעם אתה למעלה
נוגע בשמים

היית לי אבא לכאבים
יושב לידי בלילות
כפותיך חמות וגדולות

השבוע חזר מכר ותיק
התגנב למקומו
בלי שארגיש

שניכם מחייכים אלי
מדף אפריל
בלוח השנה על שולחני

אוסף אותנו מהגן בצהרי היום
אבא של רונית
שתי ילדות מקפצות
צוהלות

אינטרוספקטיבי
אבא תשוש
הכח שלו אצלנו בגנים

הילד שלי שואל שאלות.
אנשים זרים מדברים אליו במילים
מורמות
מלומדות

בחיי המוקדמים
היתה בי בורות
שעיוורה את עיניי
בשמחת פתאים

מחסום של שנים
שהשכיח ממני
שיכולתי
ואהבתי
לכתוב

וכל הזיכרון מסביב
בדגלים
בשירים
במבטים
צועק אל מול האלם שלנו
אילם אל מול זעקתנו

ילדי אומר
אביך הזקן
צריך שתהיי זקוקה לו

תמונות ילדותי
צבועות בפרחי ההרים
שקטפתי

כשהסרט נגמר
אני

מלותיך משתלחות בי
סומות בדרכן אל בטני הרכה

לאן הולך כעסך
כאשר האשמים
אינם בטווח ידך

קרן האור מסנוורת את עיני
דרך קולטים על גגות תל אביב

שיריי נכתבים במחשב
ואני מתפלאה
איך אותיות רבועות ושחורות

האב השכול אמר
בננו היה לנו פיקדון עשרים ושתיים שנים

אולי הנשים של הדור הבא
שהן בנותינו
יגדלו להיות הנשים העצמאיות שרצינו

הם רבו על כסף
אולי על כבוד
בני דודים שרחקו מאד

כל התקוות, ההבטחות, החלומות
כל הכאבים, האכזבות, הטעויות

רעידת האדמה
מעלה מנשייה
סיוטי לילה
של גלי ענק

ארספואטיקה
רק זרים רואים את שיריי
מגלגלים בלשונם את המילים
מחפשים טעם חדש
או מוכר




תגידו, זה עוזר
לי בקורות חיים?


תרומה לבמה





יוצר מס' 38358. בבמה מאז 28/7/04 1:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדורית אלון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה