|
ואז פתאום היא מגלגלת, שטיח צר ומנומר על הרצפה, במקרה הכינותי
מראש היא אומרת ומתפללת, אבל לא למכה אלא אליו ולא תגיד לעצמה
חוץ מכמה דקות תפילה, פעם בשבוע אצלי בסלון, למה?
|
אני יפה מאז שאני קטנה וזה לא עובר, גם הכאב.
אני מחזיקה ולא הולכת למקלחת.
היופי מבעבע כמו אש כמו שרפה
ולא כואב לי כי אני לא מרגישה.
|
אני נותנת לה רק מה שאסור,
זה מה שלימדו אותי, ככה מקבלים התייחסות.
בצבא היה קשה, אבל יותר קשה בלי חוקים.
|
עצי קוקוס התגעגעו אליה
והיא משכה אותם מעלה ומטה לצלילי המפוחית.
|
הוא הגיש לי את השקשוקה עם המחבת כמו במסעדות של קיבוצניקים.
אחרי שאכלתי את הרסק גררתי את החלבון במזלג ולבסוף השארתי אותו
במחבת. עדיין מפחדת ממחלות כמו בבית חולים? הוא שאל. הנהנתי.
|
אך אני סתם ילדה כבושה. כבשו אותי הרבה אחרי 67 והוסיפו מיץ
לימון.
|
ביום השואה, ורד הייתה הולכת עם הזקנים ליד ושם ואני הייתי
בורחת מהטלוויזיה. היינו משחקות מחבואים, אבל כשהטלוויזיה
הייתה אומרת הייל היטלר אני הייתי נעמדת ככה מולה, מתמרדת.
|
|
|
שיוולדו לך
בנים זכרים!
פרובוקטור. |
|
