|
אני רוצה להשתחרר, לרחף, להסתכל במבט חודר אל פרח
מהרגע שהיה גרעין קטן ועד לרגע שהוא נובל
ואז לבכות עליו ולהיזכר מה היה כמה ימים אחרי שפרח
ואז אפשר יהיה לחזור הביתה ולשכב על המיטה בניסיון
לא לחשוב על כלום....
כבר הבנתי שטעיתי כנראה ושכנראה יש תקווה לכל סמרטוט. אבל
עכשיו המצב כבר היה רע כשהחבר החדש של גילי אמר לה שלא אהב את
הרעיון שהיא גרה עם מישהו. לי מצידי לא הייתה בעיה עם זה,
אמרתי לה שממש לא מפריע לי שהיא תעזוב את הדירה מתי שבא לה אם
מפריע לה ולחבר החדש שלה
|
היא שכבה שם צוחקת ונהנת מכל רגע למגע השמן החם על הגוף שלה
ולא הפסיקה לצחקק גם כאשר רוני עמד המום מסתכל בה במבט שאין לו
פירוש במשך דקות ארוכות.
היא הקדימה אותו, היא מתוך הצחוק אמרה לו "רוני, אני כל כך
אוהבת אותך אתה לא יודע כמה" והוא הוריד את המבט ולא היו
|
שנה שעברה הם ישבו יחד בספסל מול הים והוא הסתכל רק עליה, הוא
באמת אהב אותה, הוא לא ידע איך להגיד לה את זה... "אני אוהב
אותך" לא הספיק כאן, הוא לרגע הסתכל על הים וחשב לעצמו שהיה
נותן את כל היופי הזה והפלא הטבעי הזה רק כדי לרצות את נירית.
|
יום אחד, יום שממש היה טוב אני מוכרח לציין, אתם מכירים את
הימים האלו, שקמים בבוקר ב 10 בבוקר ביקיצה טבעית ומול חלון
שפונה אל הים והשמש זורחת ואין ענן אחד אפילו בשמיים ולא חם
מידי אבל חמים ואין דאגות ויש מה לעשות כל היום...
|
"אני בן אדם כזה... אני לא אעזוב את עצמי במנוחה עד שאני לא
השיג את מה שאני רוצה.. לא קורה לך לפעמים? שאת ממש חייבת
להשיג עכשיו את מה שאת רוצה?". "כן, כמובן" היא ענתה לו, "אבל
אף אחד לא שווה את זה בחיים שלי". הוא הסתכל עליה בחיוך מריר.
|
מה שלא ידעתי זה את האמת, את מה שקורה לה בפנים, את מה שדחוס
ולא יוצא ונשאר שם כמו איזה נקודה מגרדת בגב שאי אפשר להגיע
אליה. אבל כמו כל נקודה כזאת, תמיד אפשר להשתמש במשהו חיצוני
כדי להביא את הסיפוק הדרוש
|
מכאן רפי כבר לא רצה לדבר עם המראה שלו, אמנם עשה זאת אבל רצה
תשובות לשאלות שלו, אם אפילו רצון טוב של משהו/מישהו אחר, משהו
שיגיב, ואפילו שסתם יחייך ויאמר שהכל בסדר, אבל בלי שהוא חוזר
על עצמו ובלי לקבל זלזול מצד המאמינים שהבכי הוא העצבות עצמה.
|
אתה חושב לעצמך , "ואיי כוס אמק! אני מכרתי את הנשמה שלי בשביל
השדה הזה וזה מה שקורה לי ממנו?! נתתי הכל, שרתי לצמחים,
דיברתי אל האדמה, פיתחתי את הכל, למה זה קורה לי?!"
|
|
|
בקשר לסלוגן
הקודם:
למה מי אתה? |
|
